אתם מוכרים, אנחנו קונים
היי חברים,
אם מישהי מכם עוסק באפיליאצייה בתחום הדייטינג, אנחנו קונים תנועה.
אם זה מעניין אתכם, תנו לנו מייל.
צ'או,
פיראטית
מאחורי הקלעים של עולם המיילינג
זה שאנחנו עוסקים באי-מייל מרקטינג, זה לא חדש.
זה שיש לנו רשימות על רשימות, גם זה לא חדש.
אחרי שכתבתי את זה, תרשו לי לחשוף בפניכם איזה פסיק קטן מהעולם הזה.
באופן שיטתי, לאור ניסיון, הדרך שלנו להירשם לשירותים אינטרנטים היא כדלקמן:
יש לנו תיבת מייל שהיא "catch all" וכשאנחנו נרשמים לשירות, אנחנו תמיד רושמים את שם השירות במייל.
כלומר, אם אנחנו נרשמים לפייסבוק, אנחנו נכניס את המייל הבא: fb@thecatchallbox.com
למה אנחנו עושים את זה? בכדי ללמוד את מאחורי הקלעים של העברת הדאטה-בייסים.
באופן פעולה הזו, אנחנו יודעים מי מוכר למי דאטה. הרי אם מחר נקבל מייל הרשמה ממיי-ספייס לכתובת fb@thecatchallbox.com אנחנו נסיק מכך שמישהו
בפייס-בוק היה מספיק גרידי בשביל למכור דאטה. ואם המישהו הזה קיים, אנחנו נאתר אותו. אחרי הכול, רוב הדאטה-בייס של המיילים בעולם מסתובב בין כמה
ברוקרים מובחרים. אגב, שניים מהם ישראלים ויושבים איפה שהוא במרכז. סתם, טיפ.
היום קרה משהו חביב.
קיבלנו מייל מאיזה קאזינו, שהוא מתחרה של 888.
הקאזינו הזה שלח מייל לתיבת מייל בשם… נכון, ניחשתם נכונה, 888 @ the catch all box.
בקיצור, 8, בין אם במודע או לא במודע, מוכרים/מעבירים את הרשימות למתחרים. ולא, זה ממש לא White label שלהם…
טוב למעשה, זה לא חדש, אופן גלגול המיילים בין הפלטפורומות הללו הוא די מוכר. כשקאזינו מסויים לא מצליח לקנוורט יותר בנק שחקנים מסויים, הוא מעביר את הבנק הזה לקאזינו אחר שמשלם לו ב… נכון, אפליאצייה. Rev-Share או CPA.
חייך אותנו המייל הזה היום. היינו חייבים לשתף.
"מאחורי הקלעים" של עולם המיילינג הוא עולם בפני עצמו. אל תתנו לכל מיני "גורואים" דרגה ש' להסביר לכם שהם בונים את הליסטים שלהם מאפס.
אפשר לבנות את הליסט מאפס, זה נכון. זה לוקח זמן והרבה מאוד כסף. אפשר גם לקנות ליסטים -באופן חוקי- מברוקרים שרוכשים אותם מחברות שאיכשהו מצאו את הדרך בחוזה ההתקשרות עמן להביא את זה לכך, שהן יוכלו לעשות מה שהן רוצות עם הדאטה בייס שלהם.
פיראט
אל תשווק לחברך את מה שאינך יכול לשווק בעצמך
בספרו של מאלקולם גלאדוול, Outliers, מובא נתון חשוב -לדעתי-.
10,000 שעות.
זה הנתון.
בספר מסביר מאלקולם מדוע בייל גייטס הוא ביל גייטס, למה הביטלס הם הביטלס ולמה הוא, הוא.
הנתונים מובאים באופן סכמית, פשוט ולעניין. אין וויכוח עם מספרים.
האיש הצליח להתחקות בתחקיר לספרו אחרי הסיבות שהביאו את האנשים להצלחות.
את הנתון הסופי הוא מסכם ב: 10,000 שעות.
אם לא צברת 10,000 שעות בנושא מסויים, לא תצטיין בו.
ראבק, כמה שאני מסכים איתו.
עכשיו בואו נסכם מהם 10,000 שעות של עבודה בנושא מסויים.
נניח שאדם עובד 8 שעות ביום. זה אומר שהוא צריך -להתמיד- במשך 1250 יום בכדי להגיע ל-10,000 שעות.
1250 יום הם שלוש שנים ורבע לערך…
עכשיו תראו, בואו, בלי לזיין את השכל יותר מידי. לשבת שלוש שנים על התחת, במשך שמונה שעות ביום ולהתרכז בעבודה ספציפית, זה לא עניין של מה בכך.
עושים את זה. ברור. אבל עושה את זה מי שחי את זה 24/7 ולכן מן הסתם הוא צריך להתפרנס מהנושא באופן יומיומי. (לא מדבר על כנסים וכאלה. אנחנו מהאפיליגנג לא עושים דולר ולא חושבים שאי פעם נעשה. ההפך…)
עכשיו בואו נגיד שהרוב לא עוסקים בנושא באופן יומיומי. ואני מדבר על רסמי להעביר תנועה… אז בואו, ניקח את הנתון של השמונה שעות ונחלק אותן לחצי. כלומר נניח אדם יושב ארבע שעות.
כמות השנים שידרש ממנו לעבוד בכדי להגיע למיומנות הנדרשת ולהיות "מאסטר" במה שהוא עושה הן שש וחצי שנים.
עדין, ארבע שעות ביום הם גם לא עניין של מה בכך, אחרי הכול, רוב מי שעושה אפיליאצייה היום עושה אותה "מהצד" או מדבר עליה, או משווק את "הידע" שלו, ולכן הוא לא -באמת- יושב על התחת ארבע שעות ביום נטו לעבודה. ארבע שעות נטו לעבודה הן לא מעט…
אז בואו נחצה את זה בעוד חצי.
נגיד שאדם יכול לשבת שעתיים ביום, אחרי שהוא השכיב את הילדים, סיים את המטלות לבוס, חזר שפוך ועכשיו, כן כן, עכשיו הוא הולך לשבת. בסוף היום…
מדובר ב-12 שנה…
12 שנה של נחישות בכדי להגיע לנקודה שבה אתה מצטיין במה שאתה עושה.
תגידו,
לא לא, באמת, שאלה:
כל האלה שצצו לאחרונה והתחילו ללמד את מה שהם למדו לפני שישה חודשים באיזה קורס מזורז דרגה ש', הם הם, הם אותם אלו שיכולים להעיד על עצמם כעל מצויינים?
אז בואו, אני אקצר לכם. הם לא.
פיראט
נ.ב.
לינק לספר:http://www.google.com/products/catalog?q=outliers&oe=utf-8&rls=org.mozilla:en-US:official&client=firefox-a&um=1&ie=UTF-8&cid=12698547882994705201&ei=wmLwS7w5xYE4xNCdkAg&sa=X&oi=product_catalog_result&ct=result&resnum=3&ved=0CC8Q8wIwAg#
שווה כל דולר, או כל הורדה…
נ.ב.ב.
אה כן, לפני שאתם יוצאים עלי פה, קחו נשימה. כולנו יודעים על מה אני מדבר…
ביל גייטס מתקשר אלי באמצע הלילה.
"מה קורה יא פיראט", הוא נובח לי לאוזן.
"מי זה?"
"בילי, מה זז?"
"בילי?"
"גייטס יא סאקר, מה אתה ישן?"
"כן גבר, אני ישן. מה העניין איתך?"
"מה אתה ישן, חשבתי שאתה עובד עד השעות הקטנות של הלילה…"
"השעות הקטנות של הלילה עברו לפני שעתיים. השעה ארבע וחצי יא פילנטרופ בכיסוי".
"טוב טוב, שמע, התוכן הוא המלך!"
"בשביל זה התקשרת? אמרת את זה כבר חמש מאות פעם".
"פאק גוגל!"
"גם את זה אמרת".
"קרייגליסט זה לסאקרים!"
"תגיד, אתה רוצה להעביר לי את כל המשנות המשופשפות שלך?"
"הפיראטים זה קשקוש!"
"או-הו, אתה שיכור…"
"כן אחי, אני שיכור, אני שיכור ואני אוהב כל רגע מזה".
"טוב, למה שלא תלך לעשות מקלחת קרה ולישון. יאללה, אני סוגר פה".
"רגע רגע, שמע, אפיליאצייה זה קיק אס".
"הא?"
"שמע חביבי, דפקתי בלאסט מייל לכל רשימת הלקוחות שלנו".
"מה עשית?"
"שחררתי מייל עם לינק כמו שקראתי בבלוג שלכם לכלל הרשימה של החברה שלנו".
"אתה על אמת?!"
"כן".
"מה דחפת?"
"איי-פאד".
"פיראטית", אני מנער אותה מהשינה, "גייטס דפק אפיליאצייה לאיי-פאד על הליסט של רוכשי ווינדוז".
"שיהיה בריא, יש מספיק בחוץ בשביל כולם", היא משיבה מתוך שינה.
"שמע שמע", הוא נובח מהתרגשות, "עד עכשיו אחת עשרה אלף קנו, אני יושב פה על הבאק אופיס, יא אללה, כמה כסף…"
"אתה מבין שאתה הולך לאכול תביעה?" אני מצחקק.
"למה? מה הבעיה? אם הרלן קילסטין יכול, גם אני יכול".
"הרלן קילסטין פנסיונר נוכל מפלורידה".
"דחוף את סדנת מיילים שלך תחת יא מעפאן", הוא צוחק בצחוק של שיכור, "חביבי, אני גם מביא עכשיו לידים מקרייג-ליסט".
"נו אתה על אמת?"
"שמע שמע, שמע קטע, פרסמתי בקרייג-ליסט במודעות של הדרושים מודעה שדרושים אנשים שיודעים לעבוד על מחשב מהבית. אמרתי שמקבלים
חמישים דולר לשעה. נתתי את המייל של הכוח אדם שלנו פה במייקרוסופט לקורות חיים, שיהיה אמין… ואתה יודע כמה לידים הגיעו? שלושת אלפים שבע מאות ושש".
"אוקי…"
"כן, אבל אתה יודע מה עשית? דחפתי להם מייל חזרה שהם צריכים לעשות בדיקת אשראי לפני ונתתי לינק לאיזו תוכנית בקופיאט. חביבי, על כל
ליד אני מקבל $24. אתה יודע כמה עשיתי עד עכשיו?"
"נו…"
"מעל $24 אלף דולר. מעל אלף סאקרים חביבי! אלף חביבי, אלף!"
"יפה מאוד. תגיד, יש מצב שנעשה את השיחה הזו מחר בבוקר? אני רוצה לישון".
"אתה בא לכנס בפראג?"
"מה, עכשיו אתה רוצה להגיד לי שאתה גם מקדם קאזינו?"
"ברור! זה כסף ענק!"
"לא חוקי…"
"תוכיח".
"אני אכתוב על זה מחר בבלוג".
"יגידו שאתה הזוי, כרגיל".
"תיזהר עם מה שאתה עושה בילי, זה מסוכן. חבל שבסוף מייקרוסופט תהיה כמו כלכלת איסלנד שלאחר מותה ביקשה שיפזרו את אפרה על פני כל אירופה".
"מצחיק", הוא משיב בבוז, "מייקרוסופט לנצח!"
"בוא נסיים את השיחה פה, חבל שנריב. אתה שיכור, אני עייף".
"אפרופו כלכלת איסלנד, גם כלכלת ישראל הולכת לפח".
"נכון".
"בתוך עשרים שנה חביבי, עשרה אחוז מהאוכלוסיה יחזיקו את שאר אוכלוסיית החרדים שלכם".
"עם זה אני מסכים".
"הופ, עוד שמונה עשרה לידים…" הוא מצחקק בשיכרות.
"טוב בילי, אני הולך לישון".
"ז'דיין, אני הולך להתקשר סטיב".
"תהנה", אני אומר כשהוא טורק לי את הטלפון בפרצוף.
לקחה לי איזו חצי שעה לחזור ולצלול לשינה. שכבתי במיטה והרהרתי בפוסט האחרון שכתבנו על אי-ביי ליסטינגס.
על הדרך להביא משם לידים. כתב לנו שם תגובה איזה בחור נחמד שטען שיש בעיה עם העלאת לינקים לאפיליאצייה.
אולי לא הסברנו מספיק טוב את הדרך להביא לידים מדפי טראפיק. לעולם לא מפרסמים שם לינקים. אך ורק מיילים.
למייל מגיעות פניות, ולפניות האלו עושים מניפולציה.
יש שם טראפיק חולני למדי… קצת חשיבה מחוץ לקופסה והופ, יש מחולל לידים אייכותי. תשאלו את בילי, הוא יודע.
פיראט
אחרי האפיליגנג 12.5.10
היי חברים,
אז אחרי שגררנו את עצמנו הבוקר מהמיטה, או לייתר דיוק, אחרי שגררתי את זה עצמי עם חתיכת האנג אובר, עשינו את מה שעשינו ועכשיו
אנחנו כותבים לכם פה: תודה.
תודה שבאתם.
מקווים שעשיתם הכרויות מעניינות, שהיו עסקאות שוות ושבכלל, נהנתם.
היינו מאוד שמחים לקבל מכם משוב בכדי שהכנס הבא יהיה עוד יותר אייכותי.
כן כן, בחודש הבא, עוד כנס.
עכשיו, אחרי שחזרנו לעצמנו, נקיים כל חודש כנס כזה.
אז תנו לנו כמה מילים שיעזרו בתיכנון של הכנס הבא.
שוב, תודה שבאתם, אנחנו מעריכים את זה מאוד. כנסים מהסוג הזה מצריכים סוג של מחזוריות בכדי שהם יתפסו זווית נכונה ויהפכו להיות אירוע עסקי אייכותי.
שניים שלושה כנסים כאלה, ואנחנו שם.
אז למי שזה חשוב לו שיהיה כנס שהוא לא "סדנה" או "קורס" או משהו שעולה כסף אלא מוגש בחינם באווירה לא מחייבת, לכנס הבא, תביאו אתכם מכרים וחברים.
פיראטים
שווה צפייה!
מהרו, בעוד כמה שעות מתחיל הכינוס של Free Press
ידברו בו על עתיד המדיה, האינטרנט והפרסום בכלל.
חינם, שווה, ענייני.
לינק:
http://summit.freepress.net
הדרך לבסס מעמד על הרשת
היי חברים,
היום אני רוצה לכתוב לכם על תפישה חדשה שמתגלגלת ביני לבין הפיראטית.
הוויכוח התמידי בינינו הוא: למה לבנות מוצר, כשאפשר לשווק אלפי מוצרים.
זו תפישה נכונה ואני מסכים לה, אבל לאחרונה אני חושב על כיוונים אחרים.
Services
הנה הדרך שבה אני חושב. אחד הדברים שאני מאוד אוהב לעשות, זה לשבת על מגאזינים של wired ששוכבים אצלי ומעלים אבק עוד משנת 1998.
אני יושב וקורא על מוצרים שהקדימו את זמנם והתרסקו הן מפאת קשיי טכנולוגיה כמו נניח סטרימינג, והן מפאת קושי שיווקי ומימון.
לא תאמינו כמה מוצרים רווחים ביותר, שקיימים קיום על הרשת, היו בגירסה כזו או אחרת בשנת 98 ולא הצליחו להמריא.
אחת הבעיות היותר גדולות של נתוני שירות על הרשת, הוא שיווק. השיווק קורע אותם. אבל אנחנו כולנו הרי בביזנס של השיווק, ולכן, עבורנו,
מוצר הוא רק מוצר. לא כל כך משנה לנו מהו, משנה לנו שהלינדינג פייג שלו יהיה מספיק מפתה, מספיק ענייני ושיקנוורט טוב, והופ, הנה, אנחנו דוחפים תנועה ומקבלים
תמורתה את חלקנו בעסקה.
בתקופה האחרונה אני חושב יותר ויותר על הקמת שירות משלנו. לדחוף תנועה מאסיבית אנחנו יודעים, למכור אנחנו יודעים גם יודעים, אז למה שלא נבסס לנו
נכס על הרשת בדמות מוצר אייכותי?
אם אנחנו יושבים שבועיים, יוצרים אי-בוק, דוחפים אותו לפיק של רכישות שאחרי חודש צונח אבל לוקחים הביתה מספיק בשביל לקנות דגים לשבת, אז מה ההבדל?
אני לא יודע אם כתבתי את זה פה, אבל אנחנו לא רק דוחפים מוצרים של אחרים, אלא אחד הדברים שיותר מעניינים אותנו הוא לייצר מוצר שלנו ולמכור אותו.
זה לא עולה לנו הרבה, אנחנו מיומנים בנושא, וזה בסופו של דבר מאוד כלכלי, הן מבחינת הליסט שזה בונה לנו (אנשים שרכשו) והן מבחינת כאב הראש, לא צריכים לחכות, לרדוף
או אפילו להתאכזב כשמישהו מסובב אותנו, וכן, זה קרה לא פעם שמישהו הרוויח על התנועה שלנו ולא שילם.
בתמונה למעלה שמנו כמה מוצרים, שנכון, חלקם מפלצות רשת, אבל חלקם לא. וכן, גם מפלצות הרשת צריכות תנועה והתחילו מאפס.
אני כותב את הפוסט הזה, כי אני רואה לנכון להציג זווית מעניינת.
שירותים על הרשת, זה אחד הדברים הכי נכונים לבנייה עכשיו.
אם פעם מוצרים שהקדימו את זמנם נפלו מבחינת תשתית, טכנולוגיה, מימון או בשלות הקהל לרכישה על הרשת. היום זה בדיוק ההפך.
יש הרבה כסף על הרשת, אנשים התרגלו להוציא כסף ולשלם על מוצרים "פלואידיים" פיקסלים. אנשים מחפשים נותני שירות ונותני פתרונות.
כל מה שצריך זה ליצור את המוצר הנכון, והוא לא חייב להיות כל כך מחוכם. הוא יכול להיות ערכי ובסיסי, יכולים להיות לו כמה וכמה מתחרים או נותני שירות דומים.
אבל אם אתם יודעים לשווק, אתם תיצרו בנק של לקוחות נאמנים, ופה אני חייב לציין שלרוב, כשלקוח מתחיל לעבוד עם מוצר אחד, הוא לא יעבור למוצר זהה של המתחרה.
ועוד דבר, לוא ידעתם, כמה חודשים או למעשה שנים, היינו משלמים לחברת אנדלה, אז בימים של אי-ביי מבלי ששמנו לב שלא עשינו שימוש במוצר שלהם כבר חצי שנה או אפילו שנה.
יש כל כך הרבה לקוחות לעסקי נותני השירות שכרטיס האשראי שלהם פשוט נסלק כל חודש ב-9 עד-29 דולר לחודש והם לא שמים לב לכך בכלל.
הם כבר מזמן לא עושים שימוש במוצר, ובכל זאת, הכרטיס שלהם נסלק.
שירות נכון, שפונה לקהל משלם, ולא מבלבל את המוח יותר מידי, זה עסק רציני, אמיתי ויכול להכניס הרבה קאש-פלו כל חודש.
תיכנסו לאתרים שהצגנו פה, תראו את האלקסה שלהם, תבררו עליהם ותבינו, שהתנועה שלהם היא תנועה משלמת בלבד.
אין מה לחפש באתרים האלו אם אתה לא רוכש מהם שירות. אחחח איזה כיףףף…
תחשבו על זה,
פיראט
יועצי האינטרנט הפקטיבים
היתה לי שיחה ארוכה היום עם אחד מהמנכ"לים היותר רציניים, של אחת החברות הגדולות הקיימות היום לשיווק ברשת.
זו היתה שיחה מצחיקה, מרגיזה, מטרידה, לא יודע איך להגדיר אותה.
בשיחה הזו, עלתה סוגיה מעניינת.
כמות "יועצי השיווק" שצצו לאחרונה. נדמה כי כל אחד שני היום, משווק את עצמו כיועץ המבין את רזי הרשת, ובכך, מצליח להוציא מכיסם של אותם אלו שאינם מבינים דבר ברשת, או מבינים מעט, או מבינים טוב, אבל נופלים באדרת "הבאז וורדז" של אותו יועץ, סכומי כסף לא מבוטלים.
הסכומים ששמעתי היום, שאנשים משלמים לאותם יועצים, העיפה לי את הראש בגועל.
אני לא יודע אם זה סקאם, נוכלות לשמה, טיפשות של המשלמים או הכול גם יחד.
הפמפום שרץ בכל מיני מפגשים וכנסים, בהם אותם האנשים מגרדים את גבם של אותם האנשים ויוצרים לעצמם הילה, פקטיבית לחלוטין, פשוט מעוררת פליאה.
האם אנשים כל כך נאיבים?
הרי אם מישהו עובד כיועץ, מן הסתם, אין לו זמן לעשות משהו אחר, ואם הוא כל כך טוב בלשווק על הרשת, למה לו כל הבלגן הזה של לקוחות כשהוא יכול לעשות לביתו בשקט, מבלי כל הרעש המיותר הזה?
סכומי הכסף שהפיראטית ואני עושים בכל חודש, היו מעלים קנאה וכעס בהרבה מאוד אנשים. אם היינו צריכים להיות יועצים, היינו צריכים לוותר על אותם סכומים, בשביל נניח, אותם סכומים שנשאוב מלקוחות.
למה לנו?
אני לא מבין את זה…
אם לקוח משלם 5000 אלפים דולר ריטיינר בחודש לייעוץ, והייעוץ אורך שישה חודשים, הרי אותו לקוח משלם 30 אלף דולר בסופו של דבר.
בכדי להביא 50 אלף דולר בחודש, אותו יועץ צריך להביא 10 לקוחות שישלמו לו למשך שישה חודשים 300 אלף דולר.
כשיש לך עשרה לקוחות בחודש, אתה לא יכול לעשות כלום מעבר.
אם אתה באמת כזה טוב, למה לך את הרעש של הלקוחות, כשאתה יכול לעשות את זה לבד?
אני יכול להבין חברות מוסדיות גדולות ששוכרות יועצים בחמישים אלך דולר לחודש, אבל אותם יועצים הם גאונים, הם אנשים עם וותק, ניסיון, רצף הצלחות, טרק-רקורד מדהים ויכולת ניבוי הלכי שוק של שנתיים קדימה.
אם אני הייתי שוכר יועץ, הייתי שוכר אנשים כמו סת' גודין, מישהו שיכול להעניק לי הבנה שאין לי, ולא איזה ברבאבא צ'וקומוקו שפתח בלוג לפני חודש עם כל הבאז וורדז ואם לא היה תופס פראיירים שישלמו לו כסף, היה כנראה צריך ללכת לעבוד כאיזה קופי רייטר דרגה ת', באיזה משרד פרסום דרגה ש'.
לא לא, תבינו, זה לא מצחיק, זה עצוב.
אני שמעתי היום (בלי לציין שמות) על איזה "יועץ" חדש שצץ לו מתחת לאיזו אבן, שאמר כי: "אי-מייל מרקטינג זה הדבר הבא…"
נו באמת…
יש משפט שאני נוהג לומר והוא: "כשהבל-בוי אומר לך לקנות מניה, זה הזמן למכור אותה".
וזה בדיוק מה שקורה.
אם אי-מייל מרקטינג, לאותו "יועץ" זה הדבר הבא, אז רחמי עם אותה חברה או עסק שישכרו אותו, כי אי-מייל מרקטינג נמצא בדיוק במקום ההפוך, הוא כבר בקצה גבול היכולת…
אני לא אכנס כאן למה הוא הדבר הבא, אבל אני בהחלט מזהה אותו.
נכון, אני מאמין גדול בדאטה-בייס, אני גם מחזיק ברשותי עשרות וורטיקלים של דאטה לכל מיני סגמנטים, אבל אני יכול להגיד לכם שמה שהיה פעם אי-מייל מרקטינג, הוא לא מה שהוא היום, לא משנה מה יגידו לכם.
הדבר הבא עלאק…
ועוד דבר, כל אותם "היועצים" כותבים את הבלוגים שלהם יעני "באנגלית", כשהניסוח שלהם בעצם מובא מעברית. למשל:
Their product seems to me like with no after thought
וואלק, בחייאת אבוק, ככה? ככה? נו, שויין.
כל הכנסים האלה, והסדנאות האלו, והמשווקים האלה, חיים על דבר אחד. הדם החדש שרץ אחר הבאז וורד שנקרא: "אפיליאייט" ורוצה להיות מה שהוא קרא ברשת שאותם אפיליאייט עושים.
הרצון לכסף מהיר מגעיל אותי.
בונה, מתי יבינו את זה? אין כסף מהיר. עד שלא תשבו על הכיסא ויידבקו לכם הביצים דרך התחתונים לכיסא (סליחה על הדימוי המכוער) לא תגיעו לשום מקום.
רוב היועצים יושבים יותר על הפייס-בוק שלהם, מאשר על האנליטיקס, הקליק-טייל, ועוד כמה כלים שלא נזכיר את שמם פה.
לא לא, אני חייב להמשיך, אני נקרע פה מצחוק כשאני נזכר איך מישהי שלחה לי פעם בפייסבוק:
"name – suggested that you'll become a fan of קלין אבקת כביסה"
אני בהתחלה לא הבנתי במה מדובר, אז נכנסתי לדף שלה ואז הבנתי, שכרו אותה, מקלין, שתשווק אותם בפייסבוק.
עכשיו תגידו לי, זה נקרא שיווק?
מה לי ולקלין אבקת כביסה? כמה "אוהדים" היא תביא לדף? מה אותם אוהדים יעשו בדף הזה? יסניפו את המסך? אבל החברות הללו, שלא מבינות דבר וחצי דבר, מייחלות למצוא את זה שמבין, ומהמרות על יועץ ועוד יועץ ועוד ועוד ועוד… מצחיק.
קבוצה של איזה עשרה אנשים מגרדת לעצמה את הגב, מבלבלת את המוח, מוכרת לוקש ופראיירים מהאולד סקול של תנובה, או עלית או אוסם או שטראוס, קונים ובולעים כמו אחרוני הסאקרים. צ'ארלי וחצי, בריבוע, כפול מיקו, ונעשה סיפתאח על הבוקר.
אפיליאייט מחורבן, עושה היום בחודש מאה דולר. אחד קצת יותר טוב מביא אלף. אחד טוב מביא בין 5000 ל-10000, אחד רציני עושה סיבובים של 10000 ל-50000 ואחד שהוא בספרות שמעל לעננים, יכול לעשות 50000 והלאה עד לכמה מיליונים בחודש. (אגב, אני מכיר אחד שעושה כמה מיליונים בחודש, הוא לא יישן טוב בלילה בכלל, ההפך…)
מבחינתי, אפיליאצייה או לייתר דיוק שיווק דרך הרשת או אפילו עסק אינטרנטי, זה אורך חיים. זה היכולת לקום בבוקר עם אישתי, להיות איתה כל היום כי אני מאוהב בה כמו ילד, להיות עם הילדה שלנו ולהעניק לה אבא שנמצא איתה, לשבת בבתי קפה שלושתנו, באיזי, לנענע את העגלה, להזמין עוד קפוצ'ינו, להגות ביחד, ליצור ביחד, לחשוב ביחד ולקיים ולתחזק את אורך החיים הזה.
אני לא מחפש להיות נוחי דנקנר, וגם לא שיהיה לי מאה מיליון דולר. אושר לא נובע מעושר ואת זה יכול להגיד רק אדם שבנה את עצמו מעוני לעושר, הפסיד הכול, בנה שוב, הפסיד ובנה שוב ולמד לבסוף, שעושר לא עושה אותך מאושר, כל עוד אתה לא יודע לשבוע והרעב לא מפסיק להציק. זו מחלת נפש לרצות עוד ועוד ועוד. זו מחלה שגדולי המיליארדרים והמיליונרים חולים בה. בשביל לחיות טוב -מאוד- אתה לא צריך יותר מעשרת אלפים דולר בחודש. אם אתה עושה חמישים אלף דולר בחודש, אתה כבר עשיר רציני, לפחות בעיני, וזאת אם אתה יודע להעריך את זה, ולהבין שאתה לא צריך מעבר.
פורשה, רולקס, ווילה בפיתוח, זה מגניב מאוד, אבל אם זה יצריך ממני לקום בבוקר עצבני, לרוץ, להשתגע ולתפס על הקירות בכדי להביא את זה, אז תודה רבה, זה לא מעניין.
היופי בשיווק על הרשת הוא שאתה יכול כל יום לקום, ליצור, להגות, להנות מחדוות היצירה ולהתפרנס בצורה שבשום מקום אחר לא תוכל. אבל מעל הכול, זה מאפשר לך לחוות את המשפחה שלך, קרוב קרוב, ולהנות ממנה.
את האמת, זו העצה הכי טובה שאני חושב שאני יכול לתת לכם.
אה כן, ועוד עצה, הישמרו מיועצים…
פיראט
eBay classifieds
על הקרב בין אי-ביי לקרייגסליסט כולנו שמענו.
עכשיו כנראה אי-ביי מכניסה הילוך ומשחררת את אי-ביי קלסיפיידס.
זה בחינם, זה פשוט, זה להעלות ליסט בחצי שניה אל טראפיק לא רע בכלל ובלי יותר מידי חסמים.
שווה בדיקה,
פיראט
הנה זה בא, אפיליגנג מספר 3
היי חברים,
אחרי תקופת העדרות בת חודשים, אנו חוזרים לעצמנו לאט ומחזירים את כנס האפיליגנג.
הכנס ייערך בתאריך ה-12.05.09 בבר ההרלינגר שברחוב בן יהודה 69 לקבלת פרטי הגעה, נייד מספר: 054-2383687
לא יהיו הרצאות, גם לא דוכנים. אתם יודעים, כמו תמיד, מינגלינג מגניב באווירה קלילה, עם בירה ראשונה עלינו.
תביאו כרטיסי ביקור, רעיונות, וראש פתוח לשיחה עם כל מי שבא ורוצה לנסות לקיים איזה שת"פ או סתם לקבל עצה.
ההרשמה לכנס דרך הקבוצה שלנו בפייסבוק בלבד: הרשמו כאן.
לא ניתן יהיה להיכנס ללא הרשמה מוקדמת. הכניסה אומנם בחינם, אבל אנחנו רוצים לדעת כמה בירות אנחנו צריכים לממן וכמו כן, למקום יש הגבלת כניסה של 200 איש.
מוטי, קאפל, גוסו, פאבל, ושאר החברים שקוראים אוהבים ורוצים לתת כתף, תעבירו הלאה…
שיהיה רק טוב,
פיראטים
-
-
אודות
"כולם עושים כסף על האינטרנט", אומרים כולם. מי זה כולם ואיפה הכסף?
-
אתרים שאנחנו אוהבים
-
פייסבוק
-
Twitter
