יועצי האינטרנט הפקטיבים : The Internet Pirates

יועצי האינטרנט הפקטיבים

Gargamel1

היתה לי שיחה ארוכה היום עם אחד מהמנכ"לים היותר רציניים, של אחת החברות הגדולות הקיימות היום לשיווק ברשת.

זו היתה שיחה מצחיקה, מרגיזה, מטרידה, לא יודע איך להגדיר אותה.

בשיחה הזו, עלתה סוגיה מעניינת.

כמות "יועצי השיווק" שצצו לאחרונה. נדמה כי כל אחד שני היום, משווק את עצמו כיועץ המבין את רזי הרשת, ובכך, מצליח להוציא מכיסם של אותם אלו שאינם מבינים דבר ברשת, או מבינים מעט, או מבינים טוב, אבל נופלים באדרת "הבאז וורדז" של אותו יועץ, סכומי כסף לא מבוטלים.

הסכומים ששמעתי היום, שאנשים משלמים לאותם יועצים, העיפה לי את הראש בגועל.

אני לא יודע אם זה סקאם, נוכלות לשמה, טיפשות של המשלמים או הכול גם יחד.

הפמפום שרץ בכל מיני מפגשים וכנסים, בהם אותם האנשים מגרדים את גבם של אותם האנשים ויוצרים לעצמם הילה, פקטיבית לחלוטין, פשוט מעוררת פליאה.

האם אנשים כל כך נאיבים?

הרי אם מישהו עובד כיועץ, מן הסתם, אין לו זמן לעשות משהו אחר, ואם הוא כל כך טוב בלשווק על הרשת, למה לו כל הבלגן הזה של לקוחות כשהוא יכול לעשות לביתו בשקט, מבלי כל הרעש המיותר הזה?

סכומי הכסף שהפיראטית ואני עושים בכל חודש, היו מעלים קנאה וכעס בהרבה מאוד אנשים. אם היינו צריכים להיות יועצים, היינו צריכים לוותר על אותם סכומים, בשביל נניח, אותם סכומים שנשאוב מלקוחות.

למה לנו?

אני לא מבין את זה…

אם לקוח משלם 5000 אלפים דולר ריטיינר בחודש לייעוץ, והייעוץ אורך שישה חודשים, הרי אותו לקוח משלם 30 אלף דולר בסופו של דבר.

בכדי להביא 50 אלף דולר בחודש, אותו יועץ צריך להביא 10 לקוחות שישלמו לו למשך שישה חודשים 300 אלף דולר.

כשיש לך עשרה לקוחות בחודש, אתה לא יכול לעשות כלום מעבר.

אם אתה באמת כזה טוב, למה לך את הרעש של הלקוחות, כשאתה יכול לעשות את זה לבד?

אני יכול להבין חברות מוסדיות גדולות ששוכרות יועצים בחמישים אלך דולר לחודש, אבל אותם יועצים הם גאונים, הם אנשים עם וותק, ניסיון, רצף הצלחות, טרק-רקורד מדהים ויכולת ניבוי הלכי שוק של שנתיים קדימה.

אם אני הייתי שוכר יועץ, הייתי שוכר אנשים כמו סת' גודין, מישהו שיכול להעניק לי הבנה שאין לי, ולא איזה ברבאבא צ'וקומוקו שפתח בלוג לפני חודש עם כל הבאז וורדז ואם לא היה תופס פראיירים שישלמו לו כסף, היה כנראה צריך ללכת לעבוד כאיזה קופי רייטר דרגה ת', באיזה משרד פרסום דרגה ש'.

לא לא, תבינו, זה לא מצחיק, זה עצוב.

אני שמעתי היום (בלי לציין שמות) על איזה "יועץ" חדש שצץ לו מתחת לאיזו אבן, שאמר כי: "אי-מייל מרקטינג זה הדבר הבא…"

נו באמת…

יש משפט שאני נוהג לומר והוא: "כשהבל-בוי אומר לך לקנות מניה, זה הזמן למכור אותה".

וזה בדיוק מה שקורה.

אם אי-מייל מרקטינג, לאותו "יועץ" זה הדבר הבא, אז רחמי עם אותה חברה או עסק שישכרו אותו, כי אי-מייל מרקטינג נמצא בדיוק במקום ההפוך, הוא כבר בקצה גבול היכולת…

אני לא אכנס כאן למה הוא הדבר הבא, אבל אני בהחלט מזהה אותו.

נכון, אני מאמין גדול בדאטה-בייס, אני גם מחזיק ברשותי עשרות וורטיקלים של דאטה לכל מיני סגמנטים, אבל אני יכול להגיד לכם שמה שהיה פעם אי-מייל מרקטינג, הוא לא מה שהוא היום, לא משנה מה יגידו לכם.

הדבר הבא עלאק…

ועוד דבר, כל אותם "היועצים" כותבים את הבלוגים שלהם יעני "באנגלית", כשהניסוח שלהם בעצם מובא מעברית. למשל:

Their product seems to me like with no after thought

וואלק, בחייאת אבוק, ככה? ככה? נו, שויין.

כל הכנסים האלה, והסדנאות האלו, והמשווקים האלה, חיים על דבר אחד. הדם החדש שרץ אחר הבאז וורד שנקרא: "אפיליאייט" ורוצה להיות מה שהוא קרא ברשת שאותם אפיליאייט עושים.

הרצון לכסף מהיר מגעיל אותי.

בונה, מתי יבינו את זה? אין כסף מהיר. עד שלא תשבו על הכיסא ויידבקו לכם הביצים דרך התחתונים לכיסא (סליחה על הדימוי המכוער) לא תגיעו לשום מקום.

רוב היועצים יושבים יותר על הפייס-בוק שלהם, מאשר על האנליטיקס, הקליק-טייל, ועוד כמה כלים שלא נזכיר את שמם פה.

לא לא, אני חייב להמשיך, אני נקרע פה מצחוק כשאני נזכר איך מישהי שלחה לי פעם בפייסבוק:

"name – suggested that you'll become a fan of קלין אבקת כביסה"

אני בהתחלה לא הבנתי במה מדובר, אז נכנסתי לדף שלה ואז הבנתי, שכרו אותה, מקלין, שתשווק אותם בפייסבוק.

עכשיו תגידו לי, זה נקרא שיווק?

מה לי ולקלין אבקת כביסה? כמה "אוהדים" היא תביא לדף? מה אותם אוהדים יעשו בדף הזה? יסניפו את המסך? אבל החברות הללו, שלא מבינות דבר וחצי דבר, מייחלות למצוא את זה שמבין, ומהמרות על יועץ ועוד יועץ ועוד ועוד ועוד… מצחיק.

קבוצה של איזה עשרה אנשים מגרדת לעצמה את הגב, מבלבלת את המוח, מוכרת לוקש ופראיירים מהאולד סקול של תנובה, או עלית או אוסם או שטראוס, קונים ובולעים כמו אחרוני הסאקרים. צ'ארלי וחצי, בריבוע, כפול מיקו, ונעשה סיפתאח על הבוקר.

אפיליאייט מחורבן, עושה היום בחודש מאה דולר. אחד קצת יותר טוב מביא אלף. אחד טוב מביא בין 5000 ל-10000, אחד רציני עושה סיבובים של 10000 ל-50000 ואחד שהוא בספרות שמעל לעננים, יכול לעשות 50000 והלאה עד לכמה מיליונים בחודש. (אגב, אני מכיר אחד שעושה כמה מיליונים בחודש, הוא לא יישן טוב בלילה בכלל, ההפך…)

מבחינתי, אפיליאצייה או לייתר דיוק שיווק דרך הרשת או אפילו עסק אינטרנטי, זה אורך חיים. זה היכולת לקום בבוקר עם אישתי, להיות איתה כל היום כי אני מאוהב בה כמו ילד, להיות עם הילדה שלנו ולהעניק לה אבא שנמצא איתה, לשבת בבתי קפה שלושתנו, באיזי, לנענע את העגלה, להזמין עוד קפוצ'ינו, להגות ביחד, ליצור ביחד, לחשוב ביחד ולקיים ולתחזק את אורך החיים הזה.

אני לא מחפש להיות נוחי דנקנר, וגם לא שיהיה לי מאה מיליון דולר. אושר לא נובע מעושר ואת זה יכול להגיד רק אדם שבנה את עצמו מעוני לעושר, הפסיד הכול, בנה שוב, הפסיד ובנה שוב ולמד לבסוף, שעושר לא עושה אותך מאושר, כל עוד אתה לא יודע לשבוע והרעב לא מפסיק להציק. זו מחלת נפש לרצות עוד ועוד ועוד. זו מחלה שגדולי המיליארדרים והמיליונרים חולים בה. בשביל לחיות טוב -מאוד- אתה לא צריך יותר מעשרת אלפים דולר בחודש. אם אתה עושה חמישים אלף דולר בחודש, אתה כבר עשיר רציני, לפחות בעיני, וזאת אם אתה יודע להעריך את זה, ולהבין שאתה לא צריך מעבר.

פורשה, רולקס, ווילה בפיתוח, זה מגניב מאוד, אבל אם זה יצריך ממני לקום בבוקר עצבני, לרוץ, להשתגע ולתפס על הקירות בכדי להביא את זה, אז תודה רבה, זה לא מעניין.

היופי בשיווק על הרשת הוא שאתה יכול כל יום לקום, ליצור, להגות, להנות מחדוות היצירה ולהתפרנס בצורה שבשום מקום אחר לא תוכל. אבל מעל הכול, זה מאפשר לך לחוות את המשפחה שלך, קרוב קרוב, ולהנות ממנה.

את האמת, זו העצה הכי טובה שאני חושב שאני יכול לתת לכם.

אה כן, ועוד עצה, הישמרו מיועצים…

פיראט

תגובות

20 תגובות לפוסט “יועצי האינטרנט הפקטיבים”

  1. He - Imcouple on 5 במאי, 2010 6:29

    זה לא פוסט זה ספר, היית צריך לשים תוכן עניינים :-)

    ועכשיו ברצינות מסכים עם כל מילה.

    הרבה מאוד אנשים בפרט חדשים בתחום הזה או צעירים בכללי מנסים לעשות את המליון הבא הם כל הזמן רודפים אחרי הכסף מבלי לעצור לשנייה אחת ולנסות להבין את המשמעות.

    כל הרעיון הוא להנות מהדרך, החיים הם הדרך שבאמצע ולא המטרה הסופית.

    אין שום סיבה למהר ולהגיע ל"פסגה" מאוד בודד שם למעלה ואותם אנשים שנמצאים ממש לא שלווים או רגועים הם ברוב אנשים הרבה יותר עצבנים וטרודים.

  2. הקומבינטור on 5 במאי, 2010 8:04

    שוק פתוח
    לטוב ולרע
    עדיין יש המון סקאם אני מסכימ

  3. יגאל on 5 במאי, 2010 8:28

    צודק, אני גם חושב ככה, התפכחתי מכל הכסף המהיר או נוסחאות הפלא, ברור לי שצריך לעבוד ולעבוד קשה, 10, 12 , 14 שעות ביום על מנת להצליח

    בזמנו כתבת פוסט שהסברת שצריך לעשות את זה במשרה מלאה ואתה לא מכיר אף פקיד בנק שחוזר מהעבודה בערב ומתחיל לעבוד כמה שעות על ראיית חשבון שזה המקצוע שהוא רוצה באמת לעשות, ואם רוצים באמת להצליח צריך שנתיים ולקחת הלוואה גדולה מהבנק לתחילת העסק

    אז שמעתי בעצתך והנה אני עושה את זה הלכה למעשה, זה החודש האחרון שלי בעבודה ובסוף החודש אני מתפטר ויוצא לדרך חדשה.
    זה לא בגללך המהלך הזה אבל מה שאמרת בהחלט חדר לתודעה, זה גם בגלל המון דברים אחרים שהתבשלו אצלי כבר שנה וחצי.

    אז אני אוטוטו שם והדבר היחיד שאני מתכוון לעשות הוא להושיב את התחת שלי ולעבוד! לעבוד! לעבוד! עד שאני ארדם על המקלדת ולמחרת שוב ושוב, בלי יועצים ובלי נוסחאות לעשיית כסף בחמישה צעדים

  4. רביב on 5 במאי, 2010 8:29

    כל מילה בסלע!!!

  5. דורון on 5 במאי, 2010 9:13

    וואו! פשוט פוסט מעולה! אני חושב שרק מי הפסיד הכול, בנה שוב, הפסיד ובנה שוב… יודע ומסוגל להפסיק ב 10K, עוד לא הגעתי לסכום הזה אבל אני מקווה מאוד שאוכל להפסיק שם.

  6. י' קורן on 5 במאי, 2010 9:34

    "יועץ שיווק באינטרנט" זה הבאזזוורד של אתמול.
    הבאזזוורד של היום = "יועץ לשיווק במדיה חברתית".

    מה הבאזזוורד של מחר?
    (אולי "יועץ לשיווק מטורגט מיקום"?)

  7. מוטי on 5 במאי, 2010 10:20

    סיכמתם את הפוסט בצורה הכי יפה שיש.
    כסף זה לא הכל בחיים, צריך להנות, לבלות, לעשות דברים שאוהבים.
    אני יכול בחודש להגיע לסכומי כסף מטורפים, אבל למה אני צריך את זה? אני צריך דאגות ומחשבות מיותרות? צריך להיות בלחץ?

    תיהנו מהחיים כי חיים רק פעם אחת!

  8. Pirate on 5 במאי, 2010 10:25

    אתם יודעים,

    למעט מי' קורן והקומבינטור, אף אחד מכם לא התייחס לכל אותם פקטיבים.
    נכון, החיים הם דבש כשיודעים לאכול מהם במידה. אבל הפוסט הזה הוא על אותם קשקשני שכל או לייתר דיוק נוכלים שצצו בשנה האחרונה מתחת לאיזה סלע וטוענים שהם הם, אותם יועצים גאונים שיקחו את העסק שלך קדימה.

    הייתי מת לשבת מול יועץ כזה, כיועץ צדדי לאותה חברה שהוא מנסה למכור לה את שרותיו. ראבק, מה שאני הייתי עושה בו, שפטים…

  9. He - Imcouple on 5 במאי, 2010 14:54

    יועצים או בשמם אמיתי קומבינטורים היו קיימים מאז ומעולם בכל התחומים ותחום האינטרנט לא שונה בהרבה.

    תחום לימוד FOREX או הנדל"ן ועוד הרבה תחומים הם קהל טוב לאותם שרלטנים.

    כמו שתמיד יהיו את האנשים הטובים בתחום ככה גם תמיד יהיו האנשים שמנסים לעשות כסף יחד עם הגל הקרוב על גבם של הטובים בתחום וכמובן על גבם של אותם אלו שמחפשים את המכה המהירה הבאה.

    האנשים שיקנו את הלוקש תמיד ימצאו את התירוצים לעצמם למה הפעם או למה השיטה הזאת תביא להם את הרווח הבלתי יאומן לו הם מחכים כבר שנים וע"י זה הם הופכים את עצמם לכבשים עבור השועלים שרק מחכים להם מאחורי השיח.

    בכל מקום שקיים ידע שהוא לא נחלת הכלל תמיד יבואו אנשים וינצלו את זה.

    לפי דעתי החינוך האמיתי צריך לבוא לא דרך מניעת אותם קומביטורים אלא דרך הצרכנים שצורכים אותם, אם מעט אנשים יצרכו את המוצרים / שרותים שהם מוכרים לא יהיה להם קיום, אבל זה כבר נראה לי נושא לדיון אחר.

  10. גבריאל on 5 במאי, 2010 18:31

    מישהו ראה את הוידאו של לירון מור?
    שלחו לי לינק

  11. Pirate on 5 במאי, 2010 18:44

    מי זאת?

  12. אנדריי on 5 במאי, 2010 18:48

    מסכים עם כל מילה

  13. יורם בן אבו on 5 במאי, 2010 23:08

    היי פיראט,
    תחשוב על "יועצי השיווק" כמו על מוצרים שאנשים צורכים באינטרנט.
    יש מכשיר לכפיפות בטן שמשווקים בטלוויזיה ומישהי שאלה את דעתי עליו.
    אמרתי לה שזה סתם מכשיר והיא לא צריכה אותו.
    היא רכשה אותו.
    למה?
    שיווק, שיווק, שיווק!
    מה זה משנה אם זה מוצר או נותן שירות או נותן ייעוץ בסופו של דבר שיווק גורם לאנשים לרכוש חרא של מוצרים ולפעמים גם חרא של יועצים.

    תהנה מהקטנה ותעשה לה טובה כשהיא תהיה בגיל המתאים, קח אותה לדיאדה ולא לבית קפה

  14. אופיר on 6 במאי, 2010 8:09

    אני חושב שכמה שיותר יועצים פיקטיים,
    וכמה שיותר מומחי רשתות חברתיות לעינייני כלום ,
    וכמה שיותר אנשים שהרימו בלוג וקוראים לעצמם מנכ"לים,
    וכמה שיותר אנשים שהרימו אתר עם 5 כניסות ביום קוראים לעצמם יזמים,
    וכמה שיותר קשקשנים שמדברים הרבה ועושים קצת,
    זה טוב.

    כי קודם כל זה מראה שהשוק גדל ומתפתח, וזה חלק מהאבולוציה של השוק.

    בסופו של דבר, מי שישאר זה מי שהכי מקצועי ומביא תוצאות טובות יותר. מה גם, הם גורמים לאלו שבאמת טובים רק להראות טוב יותר.

    הדיון הזה התחיל טוב, ופתאום מתחילים להגיע פה לפסים אישיים ולתקוף סתם אנשים בלי לדעת את כל העובדות. אז אנא מכם.

  15. Pirate on 6 במאי, 2010 8:12

    אני מסכים איתך לחלוטין.
    אין כל סיבה להיכנס באנשים רק בגלל שהם מנסים את דרכם.

    אבל אני לא מסכים איתך בעניין הכמה יותר קשקשנים זה טוב כי זה מוציא את הטובים החוצה.
    אני חושב שזה עושה סוג של עוול לתעשייה.
    גם ככה יש לה שם רע… האמן לי, לוא ידעת כמה מחברינו מכנים אותנו "הנוכלים" רק בגלל שלדעתם, למכור דברים ברשת
    זה עניין של נוכלים.

  16. יורם בן אבו on 6 במאי, 2010 14:21

    פיראט, אל תתמם
    אני הולך פה לומר כמה דברים לא הכי פופולארים ואולי קצת קשים בפורום כזה שמורכב ממשווקים.

    אם תשאל אותי כמה מקרי נוכלות ראיתי אצל משווקים באינטנרט לעומת כמה מקרי נוכלות אני רואה אצל משווקים ב"עולם האמיתי".
    אז אני ראיתי יותר מקרי נוכלות באינטרנט מאשר בעולם האמיתי.

    לדעתי למשווקים באופן כללי יש תכונות שמאפיינות נוכלים כמו: לומר חצי אמיתות, לעוות את האמת וגם לשקר.
    ומשווקים באינטנרט מרשים לעצמם קצת יותר, בגלל האנונימיות שברשת שמאפשרת להם להרגיש תחושת ביטחון של "לא יתפסו אותי"
    כמה פעמים כבר תפסתי כאלה שגנבו ממני ומאחרים מאמרים? לא מעט!
    ומי אלו היו?
    אפילייטים
    כי הרי בארץ אי אפשר לשלם להודי כמה שקלים בשביל מאמר והעלויות של כתיבת מאמר בעברית הם די גבוהות

    ברור לי שיש ויש, אבל אני מתאר את ההתרשמות הכללית שלי.

    מהתרשמות כללית שלי אתם (הפיראטים- וואו ואיזה שם למי שלא אוהב נוכלים!) דווקא בסדר.
    אבל איך תסביר את זה שאתה מסביר כאן בפוסטים שונים כיצד לשמור על אנונימיות ברשת כאשר משווקים מוצרים באינטנרט (כמו שימוש בכרטיסי אשראי נטענים, הקמת חברות קש ועוד). אם אדם הוא ישר למה יש לו צורך באנונימיות כזו?
    למה יש לו צורך באמצעים "להתפוגגות" מהירה מהרשת?

  17. יורם בן אבו on 6 במאי, 2010 14:25

    ודרך אגב, בדוגמא של היועץ שנתת מדובר יותר בחוסר מקצועיות מאשר בנוכלות

  18. Ori Manor on 6 במאי, 2010 20:06

    פוסט חכם ויפה. קשה שלא להסכים
    עם הניצול הציני של אנשים חדשים בתחום,
    מצד שני – כידוע…. פראיירים לא מתים וכנראה רק ימשיכו להתחלף.

    גבריאל – בדיוק חשבתי על אותה דוגמא..

    אורי מנור

  19. ענת on 8 במאי, 2010 1:12

    אחלה פוסט, עשיר בתוכן ולא פחות בעצות טובות לחיים :-)

  20. שחר on 8 במאי, 2010 7:36

    עזבו אתם לא יודעים איך זה עובד באמת… מה אתם חושבים שהאולד סקול הללו פראיירים ?? אז חלקם כן אבל מה שבתכלס מעניין אותם זה כשהם יושבים עם החברה שלהם זה להגיד, גם אני עושה שיווק חברתי בפייסבוק . בלה בלה בלה … כי זה הבון טון והם רוצים את עיני העגל של הבת / בן זוג , חבר, קולגה שיש לו עוד פחות מושג מהמושג האבקתי שלהם…

    וכשיש ביקוש יש היצע. חוק !

    חוץ מזה להיות גרופי של אבקת כביסה זה משהו שבטוח לא עשיתם בחיים… והנה יש לכם משהו מצחיק אחד שעשיתם היום…אהה כן ונושא לפוסט :-) רווח נקי לא?
    קליל :)

השארת תגובה