שימו לב, שפעת החזירים חוזרת…
לפני כמה שבועות כתבנו פוסט שבו הראינו מה אנחנו עושים במצבי לחץ או כאוס ואיך אנחנו מנתבים את זה לטובתנו. אתם יכולים לקרוא את הפוסט הזה שוב כאן.
אני כותבת לכם את זה, כי אם תשימו לב, תוכלו לראות שישנה עליה רצינית ברמת החיפושים והלחץ לנושא שפעת החזירים בבריטניה. תראו את זה כאן.
שימו לב לזה, ההיסטריה חוזרת, אתם יכולים לנצל אותה לטובתכם.
פיראטית.
תפסיקו להאמין לשטויות! כן, גם לאלה של ה- PPC Bully
אולי תפסיקו לצאת כבשים?!
לפני כמה ימים, חבר שלי סיפר לי סיפור מצחיק.
הוא סיפר לי ש- PPC Bully הצליחו למכור 1,000 מנויים בעשרה ימים בעלות של 1,480 דולר למנוי.
אני הסתכלתי עליו ואמרתי לו: "רגע רגע, אתה רציני?"
"כן", הוא אמר לי במלוא הרצינות, "כן, הם מכרו 1,000 מנויים".
"לא לא", השבתי, "אתה באמת רציני שאתה מאמין לזה?"
"מה פירוש?" הוא חייך.
אני לא השבתי. הנחתי לעצמי שאם מישהו כמותו, שנמצא בתחום עם וותק בסיסי של שלוש שנים מאמין לחבורה הזו, אז מה חושב לעצמו האפיליאייטור המתחיל…
אח"כ חשבתי על זה שאם הוא מאמין לזה, זה קצת מטריד, כי אם מישהו שטוען שהוא מרוויח 100,000 דולר לחודש מאמין לסיפור כזה, אז אני כבר לא ממש בטוח שהוא באמת מרוויח כך. ולמה אתם שואלים?
אז הנה למה:
עוד לא קמה המסלקה, או הבנק, או חברת האשראי, -שתאמין- לגידול מכירות באלפי אחוזים, מסוג גידולי המכירות האלו. ותפסיקו להאמין לכל שטות!
די כבר עם כל ה: Frank Kurn דפק שני מיליון דולר בלילה. Harlen Kilstin עשה שני מיליון דולר בקופי אחד אייכותי. Dave Goldman הפיל את המערכת של ויזה באריזונה. וכול מיני חארטות כאלה.
בואו, אני חייב להגיד פה משהו -שאף אפיליאייטור ברמה שלנו לא יגלה לכם- ואת זה אני כותב באחריות, כי מי שברמה שלנו לא אוהב ללמד, או לשתף, וההפך, עושה את הנורא מכל בעיני, הוא מוכר את כל הסיפורים האלה בכדי לעשות על כל החדשים קופה.
אז ככה:
1. הסכום הכי גדול שאני והפיראטית עשינו אי פעם על הרשת בלילה בודד היה: $76,000 וההכנות ללילה הזה ערכו ארבעה חודשים וחצי.
2. הסכום הכי גדול שאני והפיראטית עשינו אי פעם בחודש היה: $412,000 והחודש הזה היה החודש הכי קיצוני שהיה לנו בכל שנותינו כאפיליאייטורים.
3. ואת זה אתם חייבים להבין – בכדי להכניס סכום כזה בחודש, או בלילה, אתם צריכים להשכיב ערבויות למסלקות, לחברות האשראי, או לבנק שאיתו אתם עובדים.
אני לא מכיר שום בנק, מסלקה, או חברת אשראי שלא תסגור אתכם בשניה מול כמויות סליקה ברמות האלו, אם אין לכם וותק, ואם לא מתקיימת קפיצה אטומית באחוזי המכירה. אתם חייבים להבין שאם יש לכם חשבון, והחשבון הזה מכניס $20,000 בחודש, ופתאום אתם מגלים את התרופה לסרטן וכמות הרכישות חודש אחרי קופצת ל: $1,480,000 אז לא משנה אם אתם חתני פרס נובל וכל העולם מכיר את שמכם, מבחינת המערכת של חברות האשראי, החשבון הזה הוא בגדר נורה אדומה והוא נחסם עד לסיום בירור.
מבינים את זה?
לנו היתה פעם חנות על הרשת שהקמנו והזענו על ההקמה שלה חודשים בהכנה לחג המולד. החנות החזיקה מוצר אחד: xbox-360
תאמינו לי, אתם לא צריכים יותר מהמוצר הזה כשזהו הדגם העכשיו ואתם בחודש לפני חג המולד.
ביום הראשון שפתחנו את החנות לציבור, אחרי ששמנו ערבויות למסלקות, אחרי שנפגשנו עם נציגים של פיי-פאל, אחרי ואחרי ואחרי, אחרי כל זה, ברגע שהחנות התחילה להפגיז בסליקות, המערכת של המסלקה פשוט סגרה לנו את החנות אוטומאטית. למזלנו היה לנו את הנייד של בעל המסלקה, והוא, אחרי 24 שהוא לקח בכדי לברר שיש בידיו מספיק ערבויות, שיחרר את הסגר והחנות שבה לעבוד. יותר לציין שהכסף כמובן הוחזק למשך חצי שנה אח"כ, כ-נ-ה-ו-ג בכדי לברר שלא יתקבלו צ'ארג' בקס ושאנו באמת מספקים את הסחורה.
את הידע שלנו בנוגע למסלקות, ולפיי-פאל, צברנו כששנה לפני, חנות אחרת שהקמנו לבשמים, נסגרה שבועיים לפני חג המולד אחרי ששלושה חודשים לפני עבדנו בכדי להשיק אותה. שבועיים לפני חג המולד היא נחסמה, ונפתחה שוב חודש אחרי חג המולד, לשממה אינטרנטית של קניות אחרי חג המולד וערב השנה החדשה. תחשבו כמה עצבים עברו לנו בדם. כל כספי הפרסום הלכו לפח, ואני לא מדבר על ppc עלוב אלא על פרסום מאסיבי בהרבה מאוד אפיקים ומדיות…
בקיצור, תפסיקו לאכול את כל השטויות האלה על כל האלה שעושים מכות. פראנק קרן עובד שנה לפני שהוא "עושה שני מיליון דולר בלילה". הרלן קילסטין יכול לבוא לנגב חומוס ביפו לפני שהוא יצליח למכור לי את סיפור ה-$100,000 מקופי אחד שהוא שלח.
אה כן, ובנוגע ל-PPC BULLY? תקשיבו, אני אגיד את זה ככה: אם הם מכרו, -וסלקו- $1,480,000 בעשרה ימים, חודש, או אפילו שנה, אני עושה מנוי בשווי $1,480 לכל אחד מקוראי הבלוג הזה. הם לא מכרו 1,000 מנויים, נקודה. תפסיקו להיות כל כך קלים למניפולציות.
תפסיקו לאכול את כל מה שמספרים לכם, תפעילו קצת שכל, ואל תלכו אחרי הלב שכל כך רוצה להאמין שכן, זה נכון, כי אולי, אם תאמינו בזה כל כך חזק, אז יום אחד זה גם יקרה לכם.
זה יקרה לכם אם תפסיקו להאמין!
וכן, קצת מצחיק לכתוב את זה אחרי שמשפט האחרון, אבל תאמינו או לא, חשוב לנו שתצליחו.
פיראט אינטרנטי
אינטרנט מביא סרטן!
לפני כמה ימים נסענו אני והפיראטית שלי למעבדות IBM לתיקון אחד הצעצועים שלנו.
בסיבוב של בני-ברק, זה שלוקחים ליד מפעל קוקה-קולה בכדי להגיע לגבעת שמואל, נתקלנו בכרוזים שפשוט העיף לנו את המוח וגרם לנו להבין שאנחנו חיים בבועה מאוד קטנה עד לכדי קטנטונת.
אלו הם הכרוזים:
זו תמונה שמגדילה את מה שהיה כתוב על הכרוזים:
עכשיו אחרי שאתה מבין באיזה פערים אתה חי, וכמה חשוכים יכולים להיות תפיסות העולם של מגזרים אחרים, אתה מפנים את העובדה, שטוב מאוד שמצאת לך את האפשרות להישאר מאחורי המסך לפרנסתך, מבלי שתזדקק לצאת וליצור מגע כלשהו עם כל אותם אלו, שעבורם, מה שאתה עושה, זה פשוט משחק באש מבחינה רפואית…
דת זהו הסרטן המחשבתי של המין האנושי.
פיראט אינטרנטי
נ.ב.
הייתי מאוד מאוד שמח אם הייתם לוקחים דקה מזמכם ומפיצים את הפוסט הזה לכל עבר.
ראבק, ראיתי הרבה דברים בחיים שלי, אבל בכזה טירוף/רשעות עוד לא נתקלתי.
מה ההבדל בין בני-ברק, לאירן? מה?
Quit Your Day Job
אתמול בערב התארגנה לה איזו קבוצת אנשים קטנה בבר האירי שבסינימה סיטי גלילות הרצליה. סופר לי שאותה קבוצה היתה קבוצת יוצאי קליקים.
לאותו מפגש, הגיע במקרה, חבר מאוד טוב שלי ושל הפיראטית שמהווה עבורנו את האחד מאנשי השיווק הכי קילרים, רוצחים, גאונים, שפיצים, שודדים, ממזרים, כרישים, סופר-יצירתיים, ממצאי גלגלים, מביני רשת ותכנים הכי רציני שיצא לנו להכיר בחיינו.
"תגיד לי", אני מתגלגל מצחוק בטלפון, "איך הגעת לשם? אתה? מה זה, שעמם לך?"
"לא", הוא מתנצל, "חשבתי שזה כנס נספח לאפיליקון, והאפיליקון של איתי פז דווקא היה מעולה אז הלכתי לנספח הזה".
"ו…" אני והפיראטית שואלים כשאני מעלה את השיחה לספיקר בכדי שגם היא תצחק קצת.
"ולא יודע", הוא עונה נבוך, "לא היה מה שחשבתי".
"נו נו, ספר", הפיראטית משדלת אותו.
"מה אני אגיד לכם", הוא מגחך, "חשבתי ש- Frank Kern נבלה…"
"ירוקים?" אני אומר.
"לא, לא הייתי אומר ירוקים, הייתי אומר עוד לא מונבטים".
"וואי, ראבק…" הפיראטית מהמהמת.
"כן", הוא נאנח, "אני לא מבין, אחד שם אמר שהוא שילם 23 אלף שקל לקורס…"
"שמע, אחלה ביזנס…" אני מחייך לפיראטית, "מה את אומרת, בואי נפתח מכללה".
"כן?" היא מביטה בי במבט מלא זלזול, "ואתה תטפל בכל השאלות והבקשות והשיט שאנשים ירצו מאיתנו? לא לא, אני לא נכנסת לזה. בטח שלא בכסף".
"האמת", הוא אמר, "הייתי עושה איזה קורס בחינם. רק בשביל ללמד אנשים מה לעשות -באמת-".
"כן, גם אני חושב על זה", אמרתי מהורהר.
אחר כך השיחה התגלגלה לכל מיני שטויות, ואני נשארתי עם המחשבה הזו.
בלילה, כשהלכנו לישון, אמרתי לעצמי שאני חושב שמטרת הבלוג שלנו אולי קצת מפספסת את עצמה. אחרי הכול, אנחנו לא פעם כותבים פה טיפים וכיווני חשיבה, אבל הרבה מהם נמצאים במקום מתקדם מידי עבור כל אותם אלו שבתחילת דרכם, וזה משהו שדי יכול לייאש.
—–
תראו, אני הולך לכתוב פה משהו שהוא אולי חסר אחריות, אבל אני מרגיש כלפיו, כלפי עצמי, וכלפיכם סוג של אחריות אז אני אכתוב את זה ואתם כבר תהיו מספיק בוגרים ואחראים להפעיל שיקול דעת.
הנה הטיפ, האמא של כל הטיפים בכל הקשור ללמידת אפיליאייטינג ומעבר לכך, להצליח בתעשייה הזו. מוכנים? הנה זה בא:
-עד שלא תעזבו את מקום העבודה שלכם ותתרכזו בתחום, לא תצליחו.-
עד שלא תשימו את הביצים שלכם או את הביציות שלכן על הגריל, עד שלא תרגישו את הלחץ הזה והפחד לחוסר הוודאות הכלכלית, עד שלא תחיו בטירוף הזה של לקום בבוקר ולתת בראש עד שהראש נופל בשעות הקטנות של הלילה על המקלדת, עד שלא תעשו את כל מה שאני כותב לכם פה, אין-לכם-סיכוי.
אני לא רוצה להשביז, אני לא רוצה לבאס, ההפך, אני -מת- שתצליחו, אבל אי אפשר להכניס אישה לחצי הריון.
אני רוצה שתבינו משהו, להיות אפיליאייט, זה להיות בעל מקצוע. אני לא מכיר שום רופא שלמד רפואה או עסק ברפואה שעתיים שלוש בלילה, אחרי שחזר מיום עבודה במשרד הרו"ח שבו הוא עבד במשרה מלאה.
אתם רוצים להיות אפיליאייטורים, תכנסו למקצוע. פשוט. תכניסו למוח שלכם שאתם הולכים לעבוד מאוד קשה, והרבה שנים עד שההצלחה תגיע.
שניה, אני רוצה לחדד נקודה ולכן אני אכתוב פה משהו על יגאל פינס "המיליונר".
יש משפט שאומר: אל תבקש לעשות טוב, לא תעשה רע.
אני חושב שמה שיגאל עשה לתעשייה, היה סוג של שירות בעייתי מאוד.
מצד אחד, הוא נתן הרבה רוח גבית לאנשים שרצו להיות אפיליאייטורים.
מצד שני, הוא גרם להם לחשוב שהנה, הם באמת יכולים להצליח כשלמעשה הם היו רחוקים מלהצליח.
בוא ננסה לדמות את תחום האפיליאייטינג לתחום המחשבים.
יגאל למען ההדמיה הזו, על בסיס דבריו בלבד, הוא איזה wise guy שהכול בא לו במהירות וקלות. והוא כנראה באמת כזה בתחום ה-PPC.
אבל רוב יושבי האוניברסיטה שבה הוא לומד, הנם אנשים שיגרתיים שרוצים ללמוד מקצוע.
לנסות לגרום להם לחשוב שהם יכולים לבד, או לרוץ עוד לפני שהם למדו לזחול זו סתם התעללות כי הנפילה והייאוש הם פשוט מתבקשים במהלך הדרך.
מצד שני, אם היו אומרים להם שלוקח שנתיים טובות של שמונה שעות עבודה ביום, והשקעה של $80,000 לשנתיים האלו כשכר לימוד שהם צריכים להוציא על הניסיונות שלהם, אני בטוח ש:
1. רבים בכלל לא היו נכנסים לתחום הזה.
2. התחום הזה לא היה -כזה- סקסי.
3. מי שהיה נכנס, היה נכנס עם בטן ועם אורך רוח ויכולת כלכלית, מה שהיה גורם לו להצליח באחוזים הרבה הרבה הרבה יותר גבוהים ממה שאחוזי ההצלחה הנוכחים שלו היום.
ֿ
חברים, עצרו, אנא, אל תתבאסו על מה שאני כותב, אני אומר את האמת לאמיתה, היא אומנם כואבת, ואומנם הרבה פעמים הורגים את השליח… אבל תשמעו, זה המצב. בואו, תנסו לעשות ריסט בראש לכל מה שהאכילו אתכם מכל מיני סיפורים על הרשת, תשבו על התחת, תכעסו, תתעצבנו, ותזיינו את האמא של הרשת בעבודה קשה וביכולות שניתנות לצאת מכם, אם רק תשב לכם החרב סביב הצוואר…
פעם, פעם הפסדתי את כל מה שהיה לי על איזה פרוייקט אינטרנטי. היו לי כל כך הרבה נושים וכל כך הרבה מאיימים למיניהם שהבנתי שלהחזיר את הכסף שאני חייב אני לעולם לא אצליח להחזיר בעבודה שכירותית. החרב היתה לי על הצוואר. אחרי שנכנסתי לדיכאון, ואחרי שצללתי אל מעבר לו, ואחרי שכמעט דפקתי לעצמי כדור לראש באיזה מילואים, הבנתי שרק אני יכול להוציא את עצמי מהמקום שבו אני נמצא, אם אקח את הזעם הפנימי שבי, את הכאב, את הרעל ואהפוך אותו לדלק.
יש רק דבר אחד שיכול להוציא מאיתנו את המקסימום. שברון לב. כשהלב שבור, אתה לא מפחד מכלום. אתה רובוט, מכונה, כלום לא מכניע אותך ואתה לא מפחד לעמוד מול כל דבר במבט זך שאומר: אני לא מפחד למות, כי אני לא מפחד לחיות.
מי שלא מפחד לחיות, חי. מי שמפחד לחיות, מת.
אני יושב וכותב וכותב והפיראטית באה ומלטפת לי את הראש בעדינות הזו שלה כשהיא אומרת: "תגיד, למה אתה מטיף להם ככה?"
"את זוכרת אותנו אז…" אני אומר לה והיא מחייכת את החיוך הזה שאומר: "איך אני אשכח".
"את זוכרת שלא היה לנו כסף לכוס קפה?"
"כן, אני זוכרת, צודק, תכתוב להם…" היא מלטפת אותי שוב ורוכנת אלי לנשיקת לילה טוב.
אז זהו, אני כותב לכם. אני כותב כי אני רוצה שתצליחו כמו שאנחנו הצלחנו. אני כותב כי אני רוצה שתדאגו לעצמכם, כי יש בחוץ אנשים רעים ומנוולים. אני כותב כי אני זוכר את הלילות מלאי הדמעות בעיניים שבהם הייתי יושב על הרשת אובד עצות בחיפוש אחר תשובה. אני כותב כי אז, בימים ההם, הייתי נותן הרבה אם היה מישהו שהיה כותב לי את מה שאני כותב עכשיו. אני כותב כי אני יודע כמה חזק יכול להיות הרצון להצליח, וכמה כואב הכישלון.
אין לי מה להוסיף פה, עכשיו, כרגע.
לא יודע, אולי הפרזתי, אולי כתבתי בשטף הדברים מבלי לשים לב מה אני כותב.
אני לא מתכוון לקרוא את מה שכתבתי בכדי שלא אמחק. אני אשאיר את זה ככה ואסיים את זה ב:
אתם יכולים, באמת, אתם באמת יכולים. אבל ראבק, אחים, תפסיקו לפחד. כן משכנתא, לא משכנתא, כן ילדים לא ילדים, החיים שמים לנו את המכשולים בכדי לראות עד כמה אנחנו -באמת- רוצים את זה. לכו על הקצה ומעבר, תפסיקו לחשוב, תבצעו, אבל תלכו עם זה עד הסוף ואל תבקשו שידריכו אתכם, ההפך, תלכו לבד, ראש בקיר, תפסידו, תרוויחו ותפסידו שוב ושוב עד שתבינו איך -באמת- להרוויח.
קומו בבוקר, שבו לכתוב תכנית עסקית אמיתית, נכונה, מעמיקה. קחו נשימה, לכו לבנק, וצאו למסע הקמת העסק שלכם שיקח לו שנתיים לעמוד על הרגליים. רק ככה תהיו אפיליאייטורים כמו שאתם רוצים -ויכולים- להיות.
שיהיה ליל עבודה פורה למי שעובד, ומנוחה למי שלא עובד,
פיראט אינטרנטי
קוף זה לא רק בגן חיות…
לא חוקי בעליל, אבל די הכרחי בימינו, קוף.
למי שלא יודע מהו קוף בעולם העסקי, אז קוף הוא מישהו שמהווה בעלים לחברה שהיא למעשה אינה בבעלותו, אלא בבעלותכם, אך הוא אינו ממש מודע לכך…
למה עושים את זה? מכמה סיבות:
1. מי שרוצה להעלים מס (ניראית לי הסיבה הכי טיפשית שיש, במיוחד שעכשיו מס החברות עומד לרדת כמעט ל-20%)
2. מי שרוצה לגונן על עצמו ועל פרטיותו.
3. מי שבבעיות עם רשויות ולא יכול להחזיק בחברה (כאלה שפשטו את הרגל וכו')
4. מי שמבין שהכי חשוב זה לשמור על מיסוך וחומה בינו ובין העולם העסקי בו הוא מתנהל.
אני אתן דוגמא:
נניח שאתם ספאמרים, אתם רוצים לירות 100 מיליון מיילים בחודש אבל מודעים לעבודה שזו עברה. מה עושים? קוף. מקימים חברה בתיזדינבו עם איזה הודי או תאילנדי או השד יודע מה, רושמים את החברה על הבחור, מניחים לו לפתוח חשבון בנק ולעשות את כל הפרוצדורות, ולאחר שיש חברה וחשבון בנק, לוקחים ממנו את "המפתחות" לחשבון הבנק, שזה למעשה הדבר הכי חשוב, ודואגים לשמור עליו רגוע במשכורות חודשית יפה, שמהווה גרוש וחצי מרווחי החברה, אך עבורו היא כמו 100 אלך דולר בחודש.
עכשיו כשיש לכם חברה כזו, ויש לכם כרטיס אשראי על שם החברה, אתם יכולים להירשם לספקי הוסטינג, לקנות דומיינים או כל שיט אחר ולהתחיל להפגיז. כשהאף.בי.איי באמת יזיזו את התחת שלהם לתפוס את בעלי החברה הזו, אחרי חמש שנות פעילות וכמה מיליוני דולרים, הם יגיעו לאיזה כפר שבו ישב בחור כפרי ויחייך אליהם חיוך חסר שיניים. הוא לא יודע מה שמכם, הכסף מועבר אליו ב: Western Union והאף.בי.איי. יכולים רק להביט עליו בגועל ולהגיד: קוף.
כל זה נכון לכאלה שרוצים להיות ילדים רעים.
אבל יש גם כאלה שלא רוצים להיות ילדים רעים, אלא פשוט מפחדים מאנשים רעים שכבר ניסו לנער מהם את פרנסתם בעבר.
לכאלו, קוף, מהווה פיתרון מושלם.
אני לא מכיר אף אבוטבול שיסע לפיליפינים לאיזה כפר לחפש איזה שין דו צ'אה כפרי שמעולם לא שמע את המילה אינטרנט, וכל מה שהוא יודע זה שיש לו חברה למכירת אורז, ושכל חודש הוא מקבל את המשכורות שלו, שמאכילה אותו, ואת החצי הכפר שבו הוא חי. משכורות שבגללה הוא כבר מזמן לא סתם כפרי בעינייהם, אלא השיח, המלך של הכפר…
קוף, היה בחלל, קוף גם יכול להחזיק כרטיס אשראי.
סתם, כיוון למחשבה.
וכן, זה מאוד מאוד מאוד, לא חוקי.
פיראט אינטרנטי
AdBrite, Federated Media, Black Lable Ads
היי חברים,
היום אני רוצה לדבר על רשתות פרסומיות אלטרנטיביות לגוגל או למעשה למנועי חיפוש בכלל.
רשתות כמו: FederatedMedia.net AdBrite.com BlackLabelAds.com
הרבה אנשים שואלים אותנו לאחרונה האם כדאי לפרסם במדיות אחרות והתשובה שלנו היא: כן כן כן, בוודאי גם בוודאי.
נכון, זה לא זול, אבל… אם תשוו את זה לחודש פרסום על גוגל, בקנה מידה של $100 ליום, תגלו שזה יכול להיות הרבה יותר זול, ולא פחות, אם לא יותר אפקטיבי.
למה?
כי ברשתות האלו אתם יכולים לפרסם באמצעות באנרים, באתרים שהתוכן שלהם הוא סופר-רלוונטי למה שאתם רוצים לפרסם.
והנה עוד עניין… אם הבאנר שלכם הוא קילר, כמות ההקלקות עליו תהיה לא רעה בכלל.
למשל, הנה באנר שבו עשינו שימוש פעם עבור איזה קמפיין שהעלנו לאתר שביקש לידים של בחורות בגילאי 18-24 שרוצות להיות "מפורסמות".
תאמינו לי, הרבה בחורות שלחו את פרטי ההתקשרות שלהן עם תמונות. וכן, הפיראטית -מאוד- לא אהבה את הקמפיין הזה ורק חיכתה שהוא יסתיים.
הרעיון שהוא אולי מה שאתם צריכים להבין בנושא הזה, זה שהרשתות הללו הן קצת דומות לרשת התוכן של גוגל.
מאוד מאוד חשוב להקפיד לעבור אתר אתר ברשימת האתרים המוצעת ולראות את האיכות שלו ואת התוכן המוצע בו. לעיתים תקבלו אתרים שממש לא קשורים לתוכן שלכם, למרות שהם איכשהו כן התברגו לרשימה. פשוט תוציאו אותם ותיצרו רשימת אתרים אייכותית.
עוד נתון, מאוד חשוב לתת לקמפיין כזה לרוץ חודש. לא שבוע, לא שבועיים, חודש. אני אומר את זה מניסיון.
אחרי חודש אתם תגלו מהם האתרים היותר מקנוורטים עבורכם ואתם תעיפו את כל השאר.
עוד נתון, לאחר שתמצאו את האתרים היותר מקנוורטים, תנסו לפנות לבעלי האתרים האלה ותבקשו לפרסם אצלהם שלא דרך הרשתות הללו ובכך תחסכו בסביבות 30% …
המשך יום עבודה פורה,
פיראט אינטרנטי
VPN – למה אתה חייבים שירות Virtual Private Network
היה לנו יום מתיש היום. אבל לפני שאנחנו הולכים לישון, אני מרגיש צורך להעביר איזה פוסט. לא יודע למה, אולי זה הפך עבורי סוג של צורך להשיב על שאלות שאני נשאל במייל הפרטי.
אז היום אנחנו נדבר על: VPN – Virtual Private Network.
אני חייב להגיד לכם, שאם אתם לא מנויים לכזה שירות עדיין, אז זה פשוט לא בסדר. שירות VPN מקנה לכם ידע.
למעשה הוא מאפשר לכם להציג לאתרים, נניח לגוגל, שאתם נמצאים במקום אחר מהמקום שבו אתם למעשה נמצאים. למה זה טוב?
זה טוב בכדי לראות את התוצאות חיפוש שגוגל מציג לאמריקאי. זה טוב בכדי להבין כמה תחרות יש על השוק האמריקאי ואיך המודעות שם כתובות.
זה טוב בכדי להסתיר את עצמכם ואת מיקומכם מכל מיני אתרים שאליהם אתם רוצים להיכנס ולא רוצים שידעו מי אתם.
זה טוב אם אתם עוסקים בתחום המיילינג.. ואני לא אפרט מעבר.
זה פשוט חשוב נקודה.
אחד השירותים שבו אנחנו עושים שימוש ואני מאוד ממליץ הוא: StrongVPN.com
בלי יותר מידי בזבוז זמן וחיטוט אצבעות על הרשת, השירות הזה פשוט מצויין.
תנסו לפחות לחודש, אתם תבינו על אנחנו מדברים.
אם אתם רוצים להיות שם, ולא רוצים להיות כאן, זה השירות.
שיהיה ליל עבודה פרודוקטיבי למי שעובד ולמי שלא, מנוחה.
פיראט אינטרנטי
שניה לפני חתימת הפוסט הזה חשבתי שזה יחייך אתכם:
נ.ב.
לפני כמה ימים כתבתי על השוברים של גוגל, ועל כך שאם יש מישהו מבין קוראי הבלוג שרוצה שובר, שיכתוב לנו.
כתבו לנו לא מעט אנשים, אבל אחת התגובות שגרמה לי לצמצם עין די בשוק לאופן החשיבה העקומה של אנשים היתה של מישהו שטען שהסיבה שאנחנו מחלקים אותם היא בכדי לקבל עוד שוברים מגוגל ובסכומים גבוהים יותר.
אז אני חייב להבהיר משהו:
1. יש לנו הרבה מאוד כסף – אין לנו צורך לעשות "קומבינות" על קוראי הבלוג או על כל מי שאנו מחליטים לעמוד איתו בקשר. אם אותו אחד שכתב לנו את מה שכתב היה עושה את מה שאנחנו עושים מבחינה כלכלית, אני בטוח שהוא היה מבין שהאינטרנט -ענק- ושיש לא רק "מספיק בשביל כולם" אלא שיש יותר מידי בכדי לבלוע. האינטגרטי העסקי שלנו עומד כעמוד אש לדרכנו ואנחנו לא מתכוונים לסטות מדרכנו בעבור חופן דולרים. כסף זה מגניב מאוד, אבל זה גם משחק. מי שיודע לשחק בו, ואיתו, לא מתרגש ממנו ואליו הוא תמיד מגיע. סוג של קארמה…
2. אנחנו תמיד שמים לב -שלא- לתת לינקים לחיצים לכל מיני המלצות שלנו, בכדי שלא לפול לצרות העין של כל מיני כאלו שמחפשים בקטנות.
חשבו שתדעו, אנחנו לא נעשה על אף אחד מיושבי הבלוג הזה "אפיליאייטינג", זה באמת מגוחך לנסות לגרד דולר מבלוג כמו הבלוג הזה.
3. הסיבה שבגינה אנחנו כותבים את הבלוג הזה היא כי אנו מאמינים בארץ הזו, וביושביה. אנחנו רוצים שיהודים ישראלים יהיו חוד החנית לשיווק על הרשת, כי שיווק על הרשת הולך להיות התחום הכי חזק והכי רווחי בעולם בעשור הבא. כמו בנקאות, פרסומאות או יחצ"נות. שימו לב שמי שיושב על המקצועות הללו הם חוד החנית של התעשייות העולמיות. אנחנו -באמת- רוצים ללמד את מי מכם שרוצה ללמוד, ואין לנו בעיה לשתף, להורות, לחשוף ולהוכיח רק בכדי שתהיו הכי טובים שיש בתחום, ולא, אנחנו לא רואים בזה תחרות, ההפך. מי ייתן ותצליחו כמה וכמה פעמים Over Us .
4. סליחה על ההשתפכות, פשוט קצת הציקה לנו אותה הערה.
-
-
אודות
"כולם עושים כסף על האינטרנט", אומרים כולם. מי זה כולם ואיפה הכסף?
-
אתרים שאנחנו אוהבים
-
פייסבוק
-
Twitter
