חמש בבוקר בקפה סגפרדו ת"א
בשעה שש בערב אומרת לי הפיראטית שלי: "בוא נצא לעבוד באיזה בית קפה".
"למה?" אני מחייך אליה, "חג".
"אז מה אם חג?! לא בא לי לשבת בבית, גם לא בא לי ללכת למשרד ובכל זאת, בא לי לעבוד".
"אוקי", הנהנתי מחוייך, "לעבוד אני תמיד אוהב".
אז יצאנו מהבית, התיישבנו בבית קפה סגפרדו שברחוב דיזינגוף פינת פרישמן, עבדנו והגענו עכשיו לאיזו אבחנה מעניינת אז הפסקנו את העבודה ולקחנו נשימה לשוחח.
בתוך השיחה, הפיראטית צילמה תמונה…
כן, ככה נראה בית קפה בשעה חמש בבוקר.
ריח הקרואסונים באוויר, הקפה מהביל ואנחנו יושבים על שיחה תוך כדי תקתוק כמה מילים לפוסט חדש.
הפיראטית לוחשת לי באוזן עכשיו: "תגיד להם שאני מצטערת שעוד לא סיימתי את הפוסט הרציני שלי", ואני כותב את זה תוך כדי.
"איזה מצחיק אתה שאתה כותב את זה ככה", היא אומרת ואחר כך מכה אותי בכתפי על שאני מצטט אותה 'בלייב'.
"אתה יודע מה?" היא אומרת.
"מה?" אני מצחקק.
"תן להם טיפ…"
"טיפ? איזה?"
"תגיד להם…"
"נו…" אני מהמהם.
"מה נו?! די כבר, שניה, חושבת…" היא מתעצבנת.
"נו!!!" אני נטרף ממנה כהרגלי.
"אמאק", היא צוחקת, "תגיד להם שכשהם חושבים על המוצרים שלהם, שיחשבו על המשכיות".
"ככה? פשוט לרשום את זה ככה?"
"נו, אתה יודע, טיפ לילה על הדרך…"
"לא נו, עוד כמה מילים. אי אפשר להעלות כזה טיפ, זה לא טיפ, זה רמז. רמזים זה בחיפושי אי מטמון, אנחנו רוצים לתת טיפים, זה שונה!"
"טוב טוב, התחלת?! נודניק! תגיד להם שכשהם מחפשים מוצר, שיחפשו מוצר שקיימת בו האפשרות שהם ימשיכו אותו. שימכרו הלאה… אוי די נו, כבר חמש ושבע עשרה דקות בבוקר, הרגת אותי הלילה, אני עייפה!"
"די לבכות כל הזמן, קחי, תסבירי יא' פיראטית!" אני אומר לה ומגיש לה את המקלדת…
שלום, אני הפיראטית, והפיראט הזה, הפיראט הזה משגע אותי ובנוסף מתעקש לצטט אותי וגם להמשיך לכתוב במקום לקחת אותי הביתה לישון 
אז ככה:
התכוונתי, שכדאי מאוד לחפש מראש מוצרים שיש להם פוטנציאל מכירה מתמשך – למשל: אתרי הכרויות שישלמו לכם אחוזים מההכנסות החודשיות שהם מקבלים מהלקוחות שהבאתם (לא רק על ההרשמה הראשונית), או למשל מנוי חודשי לאיזה מוצר במקום CPA חד פעמי.
תחשבו על זה, אם אתם כבר עושים את כל המאמץ כדי להביא קונים, לא כדאי לפחות להשקיע את זה באיזה מוצר שייתן לכם תזרים מתמשך של הכנסות?
טוב די, זהו, אין לי כוח, אני אסיים את הפוסט הארוך שאני רוצה להעלות לכם ביום אחר. מקווה שעכשיו הפיראט ישחרר אותי לישון…
לילה/בוקר טוב לכולם… אני הולכת לאוטו, הפיראט יסגור את הפוסט הזה, שלם את החשבון אני זזתי!
טוב אני אסגור את הפוסט הזה, אבל רגע, אני אוסיף לכם איזו מילה. שניה, לפני כן, תראו, ככה נראית הפיראטית כשהיא כותבת…
טוב בנוסף למה שהפיראטית כתבה אני אוסיף שלכל מוצר שאנו משווקים, אנחנו בונים או לפחות מנסים לבנות מוצרים נלווים. בואו נניח הנחה…
נניח שאנחנו מוכרים אי-בוק שמלמד איך לצבוע את הרכב שלכם לבד. אנחנו לא רק נמכור אותו, אנחנו נמכור גם אפשרות לקואצ'ינג בעתיד, כלומר הכוונה. רוצה לומר: הלקוחות יוכלו לכתוב לנו ולקבל עזרה והכוונה לאחר הקניה של המוצר.
נניח שאנחנו מוכרים אי-בוק שמספר איך לבקע זרעי תפוז ולשתול עצי תפוז בחצר, אנחנו גם נמכור ליוזר את האפשרות ללמוד במהלך הדרך, אנחנו נמכור לו גם את האפשרות לקבל הכוונה… ככה הוא ירגיש שיש לו לאן לפנות ושאנחנו לא סתם אתר של באנג מכרנו וגמרנו מכל התייחסות ללקוח.
שימו לב:
1. באופן הזה אנחנו גם נצליח למכור לו את המוצר כי זה יותר משכנע…
2. אנחנו גם יכולים לדרוש יותר כסף.
3. אנחנו גם משמרים אותו כלקוח לכל מכירה עתידית של מוצר נלווה אחר.
אז איך אנחנו מוכרים הכוונה? את זה אנחנו נלמד אתכם כבר בפוסט אחר…
בקיצור, תמכרו הכוונה!
שיהיה לכם לילה טוב,ּ
פיראט ופיראטית.
תגובות
5 תגובות לפוסט “חמש בבוקר בקפה סגפרדו ת"א”
השארת תגובה
-
-
אודות
"כולם עושים כסף על האינטרנט", אומרים כולם. מי זה כולם ואיפה הכסף?
-
אתרים שאנחנו אוהבים
-
פייסבוק
-
Twitter
היי פיראטים. רציתי להגיד לכם שאני התחלתי לקרוא אותכם לפני חודש ומאז אני ממש נהנית ממה שאתם כותבים. גם לראות את הזוגיות שלכם בתוך העבודה זה נורא מעניין, אבל הכי מעניינים זה הטיפים שלכם אז תודה.
שאלה: זה לוקח המון זמן ומשאבים להשיב לפניות מהלקוחות?
זה גם קצת כמו לבנות עסק ולא רק שיווק שותפים לא?
תודהרבה שמרית
היי שמרית ותודה על התגובה שלך.
אנחנו שמחים לקרוא שיש לך עניין בתכנים שלנו ושאת שימוש מוצאת במה שאנו מעלים לפה.
בנוגע לשאלותייך, אז כן, זה לוקח -הרבה- זמן להשיב לפניות מהלקוחות ודורש הרבה משאבים. לכן, כפי שכתבנו בפוסט, נלמד איך לעשות את זה נכון באופן שלא יעלה במשאבי זמן רבים.
בנוגע לשאלתך השניה, אז כן, ההתייחסות שלנו לכל קמפיין היא כאילו אנחנו הבעלים של המוצר עצמו. מעבר לכך, ישנם מוצרים שאנו אכן הבעלים שלהם, כלומר אנו בונים אותן מרמת התוכן, ועד לרמת הייצור והשיווק, ככה שאופן ההתייחסות שלנו לכל קמפיין או כל מוצר הוא כאילו הוא היה שלנו, ולא באופן שבו הרבה אפיליאייטורים פועלים, דחיפת טראפיק ללא חשיבה מעבר לכך.
אנו נשתדל להעלות במהלך השבוע פוסט המשך שמסביר איך לנהל ולמכור הכוונה – קואצ'ינג – ללקוח.
שיהיה המשך חג נעים,
פיראט אינטרנטי.
אני לא סובל את הבלוג הזה ואת האתר הזה!
ועם כבר אתם מלמדים דברים אז תלמדו תאכלס ואל תזיינו לנו בשכל על החיים שלכם!!!!
את מי זה מעניין בכלל???!
שלום אנונימי,
חייכת אותנו מאוד עם התגובה הזו…
אתה ממש, אבל ממש לא חייב לקרוא את הבלוג שלנו.
במקום לקרוא בלוגים שאתה לא סובל, הייתי מציעה לך:
א. לחפש בלוגים אחרים (יש בלוגים נהדרים על שיווק שותפים ברשת)
ב. להתחיל לעבוד בשיווק שותפים במקום לקרוא בלוגים
שיהיה בהצלחה, ואם בא לך תעבור כאן לפעמים, בין הזיוני שכל על החיים שלנו אנחנו זורקים לפעמים גם טיפים לא רעים…
חג שמח!
פיראטית
אני לא מבין למה להתייחס לאנשים כאלה…
אנונימי אם לא טוב לך אל תקרא…
פיראטים אתם תותחים אני קורא אתכם לראשונה ונהנה מכל רגע תמשיכו כך