אם כבר לכתוב על אפיליאייטינג, אז תגלו את הסודות!
היום זה יום חג לי ולפיראטית היפה שלי. אתמול היא עזבה את מקום העבודה שלה באופן סופי והיום חווינו את יום העבודה הראשון שלנו יחד.
התיישבנו לנו בקפה ארומה רמה"ש בשעה אחת עשרה, הזמנו ארוחת בוקר, אכלנו סביב שיחה על מה אנחנו רוצים לעשות ומה יהיו המטרות להן נשאף, הוצאנו את מחברות הכתיבה שלנו והתחלנו לבנות שפה.
לבנות שפה זה לא פשוט, זה למצוא את המילים הנכונות שיתארו את העסק, את המהות שלו. אני אישית מאמין שכשאתה מניח באופן נכון את היסודות של העסק שלך, הוא יבנה נכון. ואחד הדברים הכי חשובים לעסק הן המילים שלו. המונחים, הקיי וורדס… ולא, אני לא מתכוון לקיי וורדס לגוגל, אני מתכוון למילים שמכילות את העסק שלך. לדוגמא: מוצר ופרוייקט. אם אנחנו הולכים לשווק עכשיו על הרשת, אז מה ייחשב מוצר ומה ייחשב פרוייקט בפני עצמו.
שיווק פרי האסאיי לאיזה אתר שמוכר אותו, ייחשב מוצר. בניית אתר למכירת שעונים ושיווקו ייחשב פרוייקט. כן ככה העברנו איזו חצי שעה סביב וויכוח על המילים הנכונות, הנחנו אותן על הנייר בהסכמה ועברנו לבניית אבני הדרך.
אבני הדרך הן לא פחות חשובות, הן סוג של קו מנחה עצמי למטרות. כשאתה בונה מסמך אבני דרך נכון, אתה קודם כל מתחיל במטרה ואז מתחיל לפשט אותה. אתה בונה את הנקודות החשובות, ואז את הנקודות המובילות לאותן הנקודות. ככה, לאט לאט, אתה מגיע להבנה של הדברים אותם אתה צריך לעשות מחר. וכשאתה מבין מה אתה צריך לעשות מחר, הכול מתחיל להיות פשוט.
אחרי השיחה על אבני הדרך עברנו לדון על מה נעלה היום בבלוג. מה יהיה תוכנו של הפוסט
"את יודעת", אמרתי לה, "אני חושב שאנחנו צריכים לשנות גישה".
"באיזה אופן?" היא חייכה אלי.
"אני חושב שאנחנו צריכים להתחיל להעלות על הפוסטים שלנו את מה שאנחנו -באמת- עושים, ולא ללכת סחור סחור".
"אתה רוצה לגלות את התחומים שלנו?"
"כן".
"למה?" היא גיחכה ולגמה מהקפה ארומה הזה שהיא כל כך אוהבת.
"כי מתחיל להישבר לי הזין לקרוא את כל האפיליאייטורים האלה שמזיינים את השכל בבלוגים שלהם על קידום מוצרים ועל כמה הם מצליחים, כל זאת מבלי להסביר בפרטנות את הדרכים בהן הם נוקטים. ובמילה "דרכים" אני מתכוון ל:
מהן הקיי וורדס שלכם? איזה מוצר אתם משווקים? באיזה ערוצי שיווק אתם משווקים?!" הדגשתי ושמתי לב לכמה אנשים שהרימו עיניים מהניידים שלהם להביט בי.
"כן אבל יש לזה סיבה, זו הפרנסה שלהם, שלנו…"
"בובה, האינטרנט הוא כמו איצטדיון שיש בו מיליארד צופים ואנחנו כמו מוכרי בירות שמחזיקים ארגז שיש בו שמונים פחיות בירה. אם מחר יכנסו לאיצטדיון עוד אלף מוכרי בירה כמותנו עדיין יהיה מספיק לכולם. אם אנחנו כותבים את הבלוג הזה, אז בואי נכתוב בלוג, ולא בלוף. בואי ניתן לאנשים ערך אמיתי, נלמד אותם, נראה להם, נוכיח להם".
היא חייכה אלי. לגמה מהכוס קפה שלה, קרצה ואמרה: "אוקי, צודק".
אני חייכתי חזרה.
"אז על מה נכתוב היום בבלוג?" היא שאלה.
"בואי נכתוב על השיחה הזו שלנו ומחר, מחר נתחיל להעלות לפה תכנים אמיתיים".
"אני רוצה להתחיל… אני ראשונה!"
"בובה, ראשות הדיבור אליך!" צחקתי.
*
אז כן, ממחר אנחנו נתחיל להעלות לפה כל מיני תכנים שיחשפו שיטות אמיתיות ודרכים בהם -אנחנו- פועלים. אבל מעבר לכך, מחר אנחנו נעלה לפה מהם -המוצרים- אותם אנחנו משווקים, מהן מילות המפתח, מהם ערוצי השיווק. האינטרנט מספיק בשביל כולם. לא צריכים להיות חזירים.
שיהיה שבוע נעים וטוב,
פיראט אינטרנטי.
תגובות
השארת תגובה
-
-
אודות
"כולם עושים כסף על האינטרנט", אומרים כולם. מי זה כולם ואיפה הכסף?
-
אתרים שאנחנו אוהבים
-
פייסבוק
-
Twitter
