הרגע שבו אתה מבין שזה עובד, זה הרגע.
"היזהרו מהיחפן המציע לכם את נעליו", אני זוכר את כותרת הספר הזה עוד מהיותי טיפשעשרה מלא אטרף על העולם ורצון להצליח.
הייתי אז בן 16 כשנשרתי מבית הספר. לא היה לי מה לחפש בעיר שבה גדלתי ולכן ארזתי תיק ובו מסרק (היה לי אז שיער ארוך כיאה לכל רוקר) חולצה שחורה עם הדפסה של Stairway to heaven וזהו. זה כל מה שהיה לי בתיק. עם חצי שקל בכיס, יחף, ועם ג'ינס קרוע עמדתי לעצור טרמפים לאילת מצומת רעננה. ילד טוב עם הרבה טירוף בעיניים ורצון לכבוש את העולם. שם, באילת, נדמה היה לי שאמצא את מה שחיפשתי. שמש, חום, אהבה, חופש.
כן, חופש אולטימטיבי, חופש שלא אוכל להסביר לכם, או לייתר דיוק, לא תוכלו להבין לעולם.
הייתי בן 16, לא היה לי כסף, לא היה לי פחד, לא היה לי כבוד, לא היה לי רכוש. כשרעבתי, אכלתי מפחים של מסֹעדות, כשרציתי לישון הייתי מטפס על איזה מבנה, כשרציתי בחורות הייתי מזמן את עצמי לחדר המלון שלהן, וכשרציתי לשתות אלכוהול הייתי מחכה שמישהו יקום לרקוד ביאכט-פאב (מועדון לילה שהיה בבעלות המלון המלך שלמה) ואז גומע לו את הכוס בשלוק. חופש אולטימטיבי.
באיזשהו שלב, הבנתי שאני רוצה יותר. התחלתי לחפש עבודה באחת הבאסטות לתכשיטים שהיו על החוף. במשך שמונה ימים נעצרתי מול אותה באסטה וביקשתי עבודה. במשך שמונה ימים אמר לי הבעלים שלה: "תבוא מחר".
אחרי שמונה ימים הוא קיבל אותי. פרסי קטן, שהיה אז בן 28, לקח אותי תחת חסותו ולימד אותי את אומנות המסחר הבאסטיונרי. איך למכור, איך להחמיא, איך לגעת בכף היד של אותה נערה אישה ילדה שבאה להתעניין בטבעת.
לא עבר הרבה זמן ואני הקטן, התחלתי ללמד אותו דבר או שניים. כנראה שלכל אחד יש את הכישרון שלו, ושלי היה: "מה ימכור".
הייתי יכול להצביע לו על טבעת ולהגיד לו זו תמכור, וזו לא משנה היכן תשים אותה וכמה תבליט אותה, זו תשכב ותעלה אבק.
אני לא אכנס לכל התקופה הזו, אבל אני אספר לכם שבגיל 17 וחצי חזרתי לבית הורי עם כמעט רבע מיליון שקל במזומן.
למה אני מספר לכם את זה?
כי אני זוכר את היום הזה, זה שחזרתי לבית הורי. אני זוכר שיצאתי לעשות סיבוב ולפגוש את החברה. אני זוכר שכולנו דיברנו על לאן נצא באותו הערב. אני זוכר את אחד מהם אומר שהוא לא יכול לבוא. ואני זוכר אותו אומר שאין לו חמישים שקל לכניסה למועדון הרוקסן. אני זוכר את הבזק ההבנה שעלה בי. אני זוכר את הרגע הזה, כי באותו הרגע הרגשתי, לא רק הבנתי, הרגשתי מה למדתי באותה שנת מסחר על הבאסטות, וכמה לעולם לא אוכל להיות שוב שכיר. אני זוכר את זה שלראשונה בחיי הבנתי את הפער שפתחתי ביני לבין חברי.
את התחושה הזו חשתי בחיי כמה פעם, בכל מיני עסקאות שעשיתי בחיי. גם הרגשתי את הצד השני כשהפסדתי את כל מה שהיה לי. אבל אני חושב שהתחושה הכי טובה היתה זו שעלתה בי לכשהרווחתי את הכסף הראשון מאפיליאטינג על הרשת.
הידע, "מה ימכור" עזר לי למצוא את הכיוון הנכון. אבל ההבנה שאתה אכן יכול להרוויח כסף על הרשת, ההבנה הזו היתה כמו אותו רגע אז, בגיל 17 וחצי, אותו רגע שבו הרגשתי את הפער.
תתאמצו, אל תפחדו, אל תתעצלו, תקיזו דם, כי ברגע שתצליחו, וברגע שתבינו שזה ניתן, לעולם לא תוכלו לחזור בחזרה.
פיראט אינטרנטי.
Affiliate Ethic
מאוד מעניינת אותי הדעה שלכם בנוגע של Affiliate Ethic
להציץ למתחרים או לא? ללמוד על הדפים של המתחרים או לא?
לפני כמה ימים ישבנו אני וזוגתי עם מישהו שביקש שנשווק לו את החברה ומוצריה. זו חברה חדשה וכרגע הוא עובד עם אפילייאט אחד שעושה לו עבודה, לטענתו. בטיפשותו יש לציין, הוא הציע להעביר לנו את כל החומרים שאותו אפיליאייט בונה כולל מילים ועמודי נחיתה.
אנחנו סירבנו לקבל כל חומר, אמרנו לו שנשמח לקבל חומרים ומידע, רק אם הוא יבקש מאותו אפיליאייט להעביר אותם לאפיליאייטורים אחרים, ויקבל על כך אישור בכתב. זה כמובן הצחיק את אותו בחור שלא ממש הבין מה הבעיה שלנו…
למעשה, באותו משפט הוא סיים את ההתקשרות שלו איתנו כי כמו שהוא נוהג עם אותו אפיליאייטור, כך כנראה, הוא גם ינהג איתנו
רציתי לדעת מה דעתכם על נושא זה.
האם זה לגיטימי להפעיל כל מיני כלים על המתחרים שלנו? (במתחרים הכוונה היא על אפיליאייטורים אחרים העוסקים בנישות זהות לשלנו)
האם מוצרים דוגמת: PPC BULLY נכונים בעיניכם והייתם עושים בהם שימוש?
האם "ציטוט" העתקה או "להשקיף מעבר לכתף", משהו שעושים כל מיני מכל מיני בכל מיני בתי קפה, זהו משהו לגיטימי בעיניכם?
אין לי כל בעיה עם מיתוג, או עיצוב, עיצוב ומיתוג זה בסדר גמור להעתיק, כלומר ברמה הקונספטואלית, אבל מה לגבי נישות, keywords, מודעות, מרקטינג וקריאייטיב של מיילים, האם זה נכון בעיניכם העתיק?
נשמח אם יעלה בו דיון אייכותי.
שיהיה המשך סוף שבוע נעים,
פיראט אינטרנטי.
טיפ מס' 2 מהפיראטים – איך מרוויחים כסף משיווק רינגטונים?
הקדמה לא מחייבת
ביום שישי האחרון התיישבנו אני והפיראטית המדהימה שלי לעבוד בסניף החדש של קפה קקאו שברמת החייל.
לשולחן שלנו הצטרפו זוג חברים שהם גם אמני סטנד-אפ מפורסמים ומוכרים, וככה, סביב ארוחת בוקר, דנו בכל מיני נושאים הקשורים לתעשיית הבידור הישראלית.
כבדרך אגב, נכנס לבית הקפה דידי הררי, שהוא גם הבעלים של רשת קקאו.
אחד החברים שלנו, שהבחין בו, שרק לו שריקה קצרה ודידי ניגש לשולחננו להגיד שלום. האיש חביב ביותר, ממש איש חביב ומנומס. לאחר כמה דקות של החלפת מילים, בירך אותנו לשלום והלך.
"אתה לא תאמין כמה כסף האיש הזה עושה מרינגטונים", אומר לי אחד מחברנו והפיראטית מחייכת אלי את אחד החיוכים "המנוולים" שלה.
"כמה כסף?" אני אומר לו.
"ערמות".
"באמת? איך אתה יודע?"
"מה איך אני יודע?! אני מקבל על זה תמלוגים! כל מיני שטיקים שהוצאתי מהגרון עולים לרשת של אורנג' וילדים מורידים את זה בארבעה שקלים ותשעים אגורות חביבי!" הוא מרצין ומביט בי במבט של מישהו המבין עניין.
"וואלה", הפיראטית מחייכת.
"כן!" מחזק את דבריו החבר השני שלנו.
"נייס…" אני הנהנתי והשיחה עברה לדון בזכיינית קשת מול הזכיינית רשת, ושאר תחלואות.
אחרי שהם הלכו, קרצתי לפיראטית שלי שקרצה אלי בחזרה ושנינו צחקנו. אנחנו הרי כבר לא מעט זמן עושים כסף נחמד מאוד מהנישה הזו שנקראת רינגטונים, וגם דידי ואורנג' זקוקים לנו בכדי לשווק את מרכולתם לציבור הילדדוס…
"את יודעת", אני אומר לפיראטית בדרכנו הביתה, "אני יודע מה הטיפ הראשון שאנחנו הולכים לתת לקוראים שלנו".
"איך לשווק רינגטונים?" היא מחייכת אלי.
"כן", אני מצחקק על זה שהיא תמיד קוראת אותי.
"רעיון נחמד מאוד".
"כן, בואי ניתן להם את זה. אני בטוח שמי שיפעל לפי ההוראות יעשה כמה מאות דולרים בחודש וזה יפתח לו את התיאבון".
"צודק", היא המהמה והשקיפה מבעד לחלון הרכב.
כשהגענו הביתה התיישבתי לכתוב פוסט חדש, אבל דברים אחרים משכו את תשומת לבי ולכן, לכן אני מעלה את הפוסט הזה רק עכשיו. עבר כמעט שבוע…
אז איך מרוויחים כסף משיווק רינגטונים, טיפ מס' 1.
1. למה דווקא רינגטונים?
אחת הסיבות הכי נכונות לשווק רינגטונים היא: המשתמש הסופי אליו אנחנו מכוונים הוא נער/ה, שלא יזדקק לכרטיס אשראי בכדי לשלם על המוצר, אלא לפעולה שהוא עושה באופן יומיומי והיא: שליחת sms ואשרורו.
2. איך נראה ה- landing page שאליו אנו צריכים להוביל את המשתמש הסופי?
ככל שהאתר יותר ידמה לאתרים דוגמת:
http://ca.funmobile.com
כך יגדל הסיכוי שנקנוורט את המשתמש. שימו לב לכך שהתיבות להכנסת מספר הטלפון נגישות ושהמשתמש יובל על ידן לתהליך אשרור ההרשמה. שימו לב לתמונה המוצגת כאן. הרעיון הוא למצוא אתרים בעלי דפי נחיתה כאלו.
3. עכשיו אחרי שמצאנו את האתרים שאנו רוצים לשווק, איך משווקים את הדברים האלה?
אז בואו ננסה לחשוב מהם האתרים שאנשים שממש מכורים למוזיקה מסתובבים בהם. אתם תחשבו על שלכם, אני אגיד לכם מה אנחנו עשינו. אנחנו נכנסנו לגוגל, ובחרנו בשיווק דרך רשת הקונטנט.
בשיווק בדרך זו, נכנסנו לאפשרות של בחירת אתרים שבהם תשווק המודעה שלנו על פי מילים והכנסנו את המילה: Songs Text / Songs Lines
בתמונה המצורפת תוכלו לראות את כלי השיווק של גוגל:
לחיצה על Get Available Placements ישלחו את גוגל לחפש אתרים רלוונטים בהם הוא מציג את ה- Placements שלו המתאימים למילות החיפוש שהכנסו.
בתמונה המוצגת מטה תוכלו לראות את התוצאות למילים Songs Texts ו – Songs Words.
חץ מספר 1 מציג את מספר המשתמשים שנכנסים לאתר שבו ישנה אפשרות פרסום. – אני לא ממליץ לפרסם דווקא באתרים עם כמות היוזרים הכי גדולים. תבדקו את האתרים, לעיתים רבות האתרים שיש בהם -פחות- יוזרים יהיו יותר רלוונטים וידחפו יותר טראפיק נכון.
חץ מספר 2 מציג את האתרים שגוגל מוצא בהם רלוונטיות לקיי וורדס שהכנסנו. חשוב מאוד – תעברו אתר אתר ותבדקו את המקומות בהם המודעה שלכם תתפרסם. אל תתעצלו. זה לא פשוט לעבור אתר אתר, אבל אם אתם לא רוצים לקבל קליקים מאיזה אתר שממש לא רלוונטי לקיי וורדס שהכנסתם, תתאמצו ותעברו אתר אתר. בכדי להוסיף אתר לרשימת האתרים שבהם אתם רוצים שהמודעה שלכם תוצג, לחצו על כפתור ה- Add שבצד הימני. שימו לב, לאחר שבחרתם את האתרים שלכם, מתחילה העבודה האמיתית מול האקסלים. כל שבוע תכנסו ותבדקו מאיזה אתרים נכנסו אנשים ומאיזה לא. מאיזה אתרים קיבלתם קנוורטים ומאיזה לא. ותתחילו לדלל ולברור.
שימו לב! - אני לא יודע כמה להדגיש את זה, מאוד מאוד חשוב שתבדקו אם האתר שאליו אתם הולכים לדחוף את הטראפיק יכול לקנוורט את היוזרים שאותם תדחפו אליו מבחינה סלולרית. כלומר, האם אתר אמריקאי יקבל סלולר ישראלי או קנדי או יפני… תבדקו כי זה יהיה מאוד לא כלכלי לפרסם באתר יפני מודעות שידחפו אנשים לאתר הפבלישר ובאתר הפבלישר לא יוכלו לקנוורט אותם בשל כשלים טכנים. מה חבל…
חץ מספר 3 סתם שמתי אותו בכדי לרמז על כך שישנם עוד הרבה מאוד אתרים בהמשך הדף… 
זכרו, האתרים שגוגל יציע לכם יהיו אתרים שקשורים -לדעתו- במילות החיפוש שהכנסתם. תהיו סקפטים לגבי יכולתה של המכונה להתאים את מקומות הפרסום למודעות שלכם.
4. כתיבת המודעה.
מבלי להאכיל בכפית, המודעה צריכה להראות משהו בסגנון הזה:
- תשימו תמיד דגש להעביר ללנדינג פייג' שממנו תעבירו את המשתמשים לדף האתר. לעשות דיירקט לינקינג זה לעייפים שלעולם לא יצליחו לשווק על הרשת -באמת-. אפיליאייט מרקטינג זה לאנשים עם יכולת יצירה וקריאטיביות.
- תשימו דגש לסיים את המודעה בשלוש נקודות שיקראו לפעולה.
- אנחנו אוהבים להוסיף +A כי זה תופס את העין.
אם תפעלו בדרכים אלו, אנחנו מבטיחים לכם קינוורטים נחמדים.
שימו לב, הרשת הקונטנט המילים: Songs Text/Songs Lines יעלו לכם בסביבות ה- $0.40
ברוב האתרים אליהם תעבירו את המשתמשים תוכלו לקבל בין $9.00-$16.00 שזה נחמד מאוד בהתחשב בעובדה שהמשתמשים הצעירים לא יזדקקו לכרטיס אשראי בכדי להירשם ולשלם על השירות!
שיהיה בהצלחה,
פיראט אינטרנטי.
אם כבר לכתוב על אפיליאייטינג, אז תגלו את הסודות!
היום זה יום חג לי ולפיראטית היפה שלי. אתמול היא עזבה את מקום העבודה שלה באופן סופי והיום חווינו את יום העבודה הראשון שלנו יחד.
התיישבנו לנו בקפה ארומה רמה"ש בשעה אחת עשרה, הזמנו ארוחת בוקר, אכלנו סביב שיחה על מה אנחנו רוצים לעשות ומה יהיו המטרות להן נשאף, הוצאנו את מחברות הכתיבה שלנו והתחלנו לבנות שפה.
לבנות שפה זה לא פשוט, זה למצוא את המילים הנכונות שיתארו את העסק, את המהות שלו. אני אישית מאמין שכשאתה מניח באופן נכון את היסודות של העסק שלך, הוא יבנה נכון. ואחד הדברים הכי חשובים לעסק הן המילים שלו. המונחים, הקיי וורדס… ולא, אני לא מתכוון לקיי וורדס לגוגל, אני מתכוון למילים שמכילות את העסק שלך. לדוגמא: מוצר ופרוייקט. אם אנחנו הולכים לשווק עכשיו על הרשת, אז מה ייחשב מוצר ומה ייחשב פרוייקט בפני עצמו.
שיווק פרי האסאיי לאיזה אתר שמוכר אותו, ייחשב מוצר. בניית אתר למכירת שעונים ושיווקו ייחשב פרוייקט. כן ככה העברנו איזו חצי שעה סביב וויכוח על המילים הנכונות, הנחנו אותן על הנייר בהסכמה ועברנו לבניית אבני הדרך.
אבני הדרך הן לא פחות חשובות, הן סוג של קו מנחה עצמי למטרות. כשאתה בונה מסמך אבני דרך נכון, אתה קודם כל מתחיל במטרה ואז מתחיל לפשט אותה. אתה בונה את הנקודות החשובות, ואז את הנקודות המובילות לאותן הנקודות. ככה, לאט לאט, אתה מגיע להבנה של הדברים אותם אתה צריך לעשות מחר. וכשאתה מבין מה אתה צריך לעשות מחר, הכול מתחיל להיות פשוט.
אחרי השיחה על אבני הדרך עברנו לדון על מה נעלה היום בבלוג. מה יהיה תוכנו של הפוסט
"את יודעת", אמרתי לה, "אני חושב שאנחנו צריכים לשנות גישה".
"באיזה אופן?" היא חייכה אלי.
"אני חושב שאנחנו צריכים להתחיל להעלות על הפוסטים שלנו את מה שאנחנו -באמת- עושים, ולא ללכת סחור סחור".
"אתה רוצה לגלות את התחומים שלנו?"
"כן".
"למה?" היא גיחכה ולגמה מהקפה ארומה הזה שהיא כל כך אוהבת.
"כי מתחיל להישבר לי הזין לקרוא את כל האפיליאייטורים האלה שמזיינים את השכל בבלוגים שלהם על קידום מוצרים ועל כמה הם מצליחים, כל זאת מבלי להסביר בפרטנות את הדרכים בהן הם נוקטים. ובמילה "דרכים" אני מתכוון ל:
מהן הקיי וורדס שלכם? איזה מוצר אתם משווקים? באיזה ערוצי שיווק אתם משווקים?!" הדגשתי ושמתי לב לכמה אנשים שהרימו עיניים מהניידים שלהם להביט בי.
"כן אבל יש לזה סיבה, זו הפרנסה שלהם, שלנו…"
"בובה, האינטרנט הוא כמו איצטדיון שיש בו מיליארד צופים ואנחנו כמו מוכרי בירות שמחזיקים ארגז שיש בו שמונים פחיות בירה. אם מחר יכנסו לאיצטדיון עוד אלף מוכרי בירה כמותנו עדיין יהיה מספיק לכולם. אם אנחנו כותבים את הבלוג הזה, אז בואי נכתוב בלוג, ולא בלוף. בואי ניתן לאנשים ערך אמיתי, נלמד אותם, נראה להם, נוכיח להם".
היא חייכה אלי. לגמה מהכוס קפה שלה, קרצה ואמרה: "אוקי, צודק".
אני חייכתי חזרה.
"אז על מה נכתוב היום בבלוג?" היא שאלה.
"בואי נכתוב על השיחה הזו שלנו ומחר, מחר נתחיל להעלות לפה תכנים אמיתיים".
"אני רוצה להתחיל… אני ראשונה!"
"בובה, ראשות הדיבור אליך!" צחקתי.
*
אז כן, ממחר אנחנו נתחיל להעלות לפה כל מיני תכנים שיחשפו שיטות אמיתיות ודרכים בהם -אנחנו- פועלים. אבל מעבר לכך, מחר אנחנו נעלה לפה מהם -המוצרים- אותם אנחנו משווקים, מהן מילות המפתח, מהם ערוצי השיווק. האינטרנט מספיק בשביל כולם. לא צריכים להיות חזירים.
שיהיה שבוע נעים וטוב,
פיראט אינטרנטי.
-
-
פורום משווקי שותפים
-
אודות
"כולם עושים כסף על האינטרנט", אומרים כולם. מי זה כולם ואיפה הכסף?
-
אתרים שאנחנו אוהבים
-
פייסבוק
-
Twitter
