גיא פינס מחפש אפיליאייטס בנוור בלו.
נו, מה תגידו על זה, שיטוט אחר הצעות בנוור-בלו הביא אותנו לדף הזה:
הדף הליד מוביל לדף הזה:
מה שגיא הבין, ומה ששאר הקולגות שלו עוד לא הבינו, זה שהמדיה הזו שנקראת אינטרנט, היא הרבה יותר חזקה מהמדיה הטלוויזיונית.
מה עוד שגיא'לה הבין, זה שכשיש לך בלוג עצמאי, ורווחי, אתה הוא למעשה בעל הערוץ, ואתה לא צריך להתחנן לכל מיני אבי נירים למיניהם בשביל לקבל
את הספוט שלך.
מה שגיא'לה עוד הבין, זה שכל עוד הוא בטלוויזיה, זה יהיה נכון לבנות את הבלוג שלו, לימים שבהם הוא יחליט שהוא לא עוד בטלוויזיה, או שיחליטו עבורו.
בלוג כמו מה שהוא מכוון אליו, משהו סטייל פרז הילטון, יכול להיות בסוף היום קאש קאוו פרטית, שאותה גיא ורק גיא יוכל לחלוב עד תום.
אז גיא'לה מבין את המשחק, ולא רק שהוא חולב מיילים, הוא חולב גם מספרי טלפון.
סחטיין עליך יא פינס, למדת משהו מהפינס השני?
פיראט
מוצר שייצרנו לתחום האון-ליין דייטינג
שלום חברים,
היום אנחנו שוב נציג בפניכם מוצר שייצרנו בעבר.
המוצר הוא שוב, איבוק, אלא שהספר הזה הוא מדריך לאיך כובשים את ליבן של אותן אלו שיושבות באתרי הכרויות.
יש כל כך הרבה גברים באתרי הכרויות, ולא מעט נשים, ובכל זאת מעטים הגברים שמצליחים לדוג מישהי.
מאחורי הספר שכתבנו היתה עבודת תחקיר וכמה שנים של ניסיון שיווק על הפלטפורומות הללו.
את הכול ערכנו באריזה סקסית, ואותה שיווקנו.
המוצר נקרא דה דייטינג פימפ – thedatingpimp.com, דף הנחיתה היה לא פשוט ועוצב לא מעט פעמים.
הביזנס מודל היו הלינקים שבתוך הספר, והעלות של הספר כמעט כולה ניתנה לאפיליאייטס.
הדף המוצג כרגע כבר די גמור, (כלומר מת) והוא עוד אחת מהגירסאות שהיו למוצר עצמו.
המחיר של הספר נע בין $149 ל-$4.95 כשבעלות הנמוכה ביותר שלו חייבנו עוד $24 אחרי 30 יום.
ניסינו על הספר הזה כל מיני זוויות של שיווק ומכירה.
הזווית הכי טובה לדעתנו היא מיילינג ופרסום ברשת Black Label Ads שמהווה את שלוחת ה-Adult של רשת Adbrite.
אגב, רשת Adbrite היא רשת לפרסום CPM אבל הטראפיק שלהם הוא זבל (לדעתנו). מצד שני Black Label Ads מגישה טראפיק לא רע בכלל.
עוד רשת שעשינו בה שימוש היתה Traffic Junkie גם היא לא רעה לפרסום על גבי פלטפורמות פורנו דייטינג או סקס.
בלינק הזה תוכלו להוריד את הספר
תרוויחו אמן,
פיראט
לינק להורדת הספר
למי שביקש מאיתנו את הספר אנחנו מצטערים שרק עכשיו אנחנו משיבים.
קיבלנו כל כך הרבה בקשות, שאחרי איזה מאה, החלטנו להעלות לינק לראפיד.
http://rapidshare.com/files/414384336/The_Download_Secrets_2_.pdf.html
צאו,
פיראטית
עכבר של מק? לפח!
היום התקלקלה לי הגלגלת של העכבר למק שלי. מייגטי מאוס מיי אס!
התחלתי לחפש איך אני מנקה אותה.
תקשיבו, הגעתי לסרטון שמובא פה. אני לא חושב שצחקתי ככה כבר הרבה זמן.
תראו איזה טירוף זה לנקות את הכדור גלילה של העכבר המעפאן הזה!
בקיצור, לפח!
איך מוכרים את הידע שיש לכם ועושים ממנו כסף
היי חברים,
לא יצא לנו לכתוב פה כבר כמה ימים טובים, יותר מידי עבודה ולחץ. מצטערים.
בפוסט הזה אני רוצה להראות לכם איך מוכרים ידע שיש לכם ואיך עושים ממנו כסף.
תראו, לכל אחד יש ידע, לא משנה איזה ידע, אבל כל אחד יכול למכור משהו שהוא יודע לעשות.
הרעיון הוא לעשות את זה סקסי ויפה, ומאותו רגע, זה ימכור.
הסיפור:
לפני חצי שנה לערך, פנה אלי איזה חבר וביקש שאני אעזור לו למצוא תוכנה על הרשת. תוכנה שהוא רוצה לרכוש.
שאלתי אותו: למה לרכוש? והוא אמר: מה זאת אומרת?
בהתחלה חשבתי שהוא אומר את זה מהמקום של מה פירוש לא לרכוש, כל דרך אחרת זו גניבה. אבל אז הבנתי שזה לא נשאל
מהמקום הזה, אלא שהוא פשוט לא ידע שיש דרכים להשיג את התוכנה הזו.
אני זוכר שאמרתי לעצמי שאם -הוא- לא מודע לאפשרויות, אז יש עוד הרבה שלא מודעים.
התהליך:
לי ולפיראטית יש יכולת לכתוב אי-בוק בלילה. רבים פה יודעים שבעבר היינו מייצרים לא מעט ספרים כאלה, לכל מיני נושאים.
בלילה אני יושב וכותב את הספר, בארבע בבוקר אני מעביר אותו לעורך שעובד איתי, יומיים אחר כך אני מקבל את הספר מוכן.
הספרים שלנו הם בדרך כלל לעניין ובלי יותר מידי זיוני שכל. 30-20 עמודים וזהו.
אחרי שאני שולח את הספר לעריכה אני מייצר את דף הנחיתה, הפיראטית מכניסה את הלינקים לאפיליאצייה, מוצאת את המוצרים ומעבירה לקידוד ובתוך שלושה ימים יש מוצר מוכן.
המוצר:
אפיליאייטס בדרך כלל לא מראים את המוצרים שלהם, זה מעולם לא היה ככה אצלנו, ההפך, אנחנו תמיד חושפים ומגלים.
בקיצור, המוצר שיצרנו אז נקרא: thedownloadsecrets.com
תראו את דף הנחיתה. התמונות כמובן מאייסטוק פוטוס.
הסרטון הוא פרי יוצר של בית מדרשנו.
השיווק:
טוב זה הכי קל בעולם.
איפה אתה משווק מוצר, שאנשים שירצו לרכוש אותו, עוד לא יודעים על קיומו בכלל?
במקומות שבהם הם מחפשים את המוצרים הקשורים למוצר שלך. בואו ניקח דרך שיווקית אחת מיני רבות – גוגל.
תראו, נניח מישהו כותב את הקיי וורד: avatar movie או כל שם אחר של סרט נניח: shutter island מן הסתם, הוא מחפש או ביקורות על הסרט, או לראות את הסרט.
פה אתם מכניסים את המודעה שלכם. בסגנון של: wanna see shutter island? the download secrets, any content, any time.
העלויות שתצטרכו לשלם על שמות הסרטים בריצפה. אין עליהם בכלל תחרות. בכלל, להשתמש בשמות סרטים חדשים או ישנים, זו אחלה של טקטיקה לכל מיני זוויות.
בקיצור, מישהו מחפש שם של סרט, אתם מעלים לו מודעה לספר שלכם שמלמד אותו איך להוריד סרטים בחינם…
הנה לכם מוצר, דרך שיווקית, וצורך אחושלוקי של צורך על הרשת.
את הדומיין למוצר הזה החלפנו כבר עשרות פעמים, כל פעם בשם אחר.
אתם יכולים להעתיק אותו אחד לאחד ולשווק אותו.
מי מכם שרוצה את הספר, שיכתוב לנו ונשלח לו אותו.
אבל שימו לב, הרעיון הוא שתיקחו את הזווית הזו לכיוונים שלכם. מקומות שבהם אתם טובים. תמכרו את הידע שלכם, זה הכי קל.
אינטרנט שווה ידע. זה מה שאנשים מחפשים ורוצים בסופו של דבר.
יאללה, תרוויחו אמן,
פיראט
משתמשי מק, שימו לב!
בפוסט הזה אני הולך לפרסם לכם, את האיש הכי חשוב שקיים בארץ, בכל הנוגע לתיקונים, קלקולים ושאר בלגנים שיש למשתמשי המק בארצנו.
הבעיה העיקרית שיש למשתמשי מק בארץ, נקראת iDigital.
היבואן הוא פשוט תת רמה במובן שירות הלקוחות.
אבל יש דרך לעקוף אותו, ולעבוד מולו, שלא בפניו.
שימו לב לסיפור הבלהות הבא:
ביום שישי לפני עשרה ימים, קמתי בבוקר כהרגלי ופתחתי את המחשב לגלות שאין קול ואין עונה.
במצבים כאלה בדרך מתחילה להתגנב פניקה קלה במעלה הגב, אבל היות ואני משתמש מק, והיות ויש לי את ה-Time Machine אני לא דאגתי, למעט העבודה
שלא יכולתי לעבוד. כן, כבר מזמן אני לא אוסף מחשבים, ואין לי כמה מחשבים בבית. שמתי לב לכך במהלך השנים שלא משנה כמה הטכנולוגיה מתקדמת, אני לא
מסוגל לזרוק או לתת מחשב ישן. אבל אז התחתנתי, והבעיה הגיעה לקיצה. הפיראטית העלימה לי אותם אחד אחרי השני וככה נותרתי עם מחשב אחד.
בקיצור, מיד הודעתי לפיראטית שהיום שתכננו לעצמנו בוטל, וכי אנחנו יוצאים ל-iDigital לבדוק את הבעיה במחשב.
1. בכניסה צריכים להירשם לתור. אורך ההמתנה: 40 דקות. ניחא…
2. בין אם כן, או בין אם לא, בשביל להבין מה קרה למכונה שלך עליך לשלם 345 ש"ח לפני מע"מ.
3. משך ההמתנה יכול לקחת 7 ימי עסקים, וזה רק בכדי לקבל דיאגנוזה.
4. משלוח אקספרס של המכונה לפ"ת לבדיקה כבר ביום ראשון שווה ערך ל- 400 ש"ח.
בקיצור, עוד לפני שצייצת, עפו לך מהכיס 745 ש"ח לפני מע"מ.
5. עלות התיקון יכולה לנוע בין 1500 ש"ח ועד 5000 ש"ח.
סע לשלום חביבי.
פה כבר איבדתי סבלנות. אמרתי לבחור שיביא לי מחשב וחדש.
אה כן, בשביל לבדוק שגיביתי הכול, הייתי צריך קבל fire wire להשאיל? נו באמת, 155 ש"ח בבקשה.
הגענו הביתה, פתחתי את המחשב החדש וגיליתי:
1. הכבל שקיבלתי עם המחשב החדש היה אמריקאי.
2. אין דיסק מערכת הפעלה אלא רק את המערכת על המחשב.
3. המחשב הגיע ללא כיסוי ניילון.
מעצבן, אבל הלאה, צריכים את הכלי לעבודה.
פתחתי, הטענתי, נרשמתי, וחיברתי את כבל ה- fire wire למחשב הישן.
אה כן, בדיוק אז המחשב הישן התחיל לעבוד.
פה כבר חשבתי שאני מתחיל לבכות מעצבים. בקיצור, גיביתי, עשיתי מה שעשיתי ולמחרת, המחשב הישן, עוד פעם מת.
אמרתי: אם הוא נכבה ונדלק, אולי הוא לא כזה מת. גוגל הביא אותי למשיח.
לאיש קוראים חיים קהירי. תרשמו את שמו, למי מכם שעושה שימוש במק, אתם תצטרכו אותו.
האיש הוא הבעלים של מוסך מק עם אחריות שיושב בר"ג. לחברה קוראים אפל טולק, תעשו גוגל.
הכתובת והטלפון לעצלנים שבכם: 03-7517774 בית עורק, אבא הלל 16, רמת גן
האיש לקח את המחשב, בדק אותו ואמר לי: שמע, ישנה בעיה במק, לפעמים המאדר בורד לא תקין, וישנה סדרה מסויימת של מחשבים שמחליפים אותם. תן לי לראות מה אני יכול לעשות.
האיש לקח ממני את המחשב. חייב אותי ב 290 ש"ח כולל מע"מ עבור עבודתו ושחרר אותי לדרכי.
אחרי ארבעה ימים, כלומר היום, קיבלתי ממנו טלפון: בוא קח את המחשב שלך, החליפו לו את המאדר בורד, הוא תקין.
שימו לב, תיקון מאדר בורד עולה 5000 ש"ח. ממש לא כלכלי לעשות את זה. אבל לי זה לא עלה, כי חיים קהירי, שלח מייל לאפל העולמית, ששלחה מייל ל- iDigital שלקחה את המחשב, בלעה את הגלולה המרה והחליפה לי את מה שהיתה צריכה להחליף.
עכשיו יש לי שני מחשבים, שאחד מהם הוא חדש, והשני הוא מחודש.
למה אני כותב את זה?
כי חיים קהירי, עשה לי את החודש.
אין אנשים כאלה.
ואם יש משהו ששווה לי להמליץ עליו, זה על אותו חיים. מי מכם שיש לו מק, תשתמשו בשירותים שלו, שווה כל ש"ח.
פיראט
Google + Verizon = Nice list trimming
הנה ההזדמנויות שאני מדבר עליהן כל הזמן.
מן הסתם כולכם כבר שמעתם על העסקה שגוגל רוצה לסגור עם Verizon.
עסקה רעה לכולנו, וטובה למפלצות וקואופורייטס. ממה שהובן עד כה, העסקה המתבשלת, תעניק רוחב פס וגישה מהירה לגולשי האתרים שבעלי התכנים שלהם יהיו מוכנים לשלם על כך.
ממה שקראנו עד כה, זה כבר עבר את שלב הגישושים, אבל זה עדיין לא תפור וכרגע מתחילים כל מיני גופים "למחות".
או-הו, כמה שאנחנו אוהבים מחאה.
גם אנחנו הפכנו לגוף, וגם אנחנו העלנו מחאה.
כל מה שאתה צריך לעשות בשביל לעזור לנו למחות הוא, מייל, שם, טלפון, מיקום, גיל, ומין. אה כן, ועוד דבר, מה אתה חושב על גוגל, מה אתה חושב על ווירזיון.
עוד שאלה אחת קטנה, אתה לקוח של ווירזיון? אם לא, של איזו חברה אם מותר לשאול (אופציונאלי…)
אני לא אכנס פה עכשיו למספרים, לא עניינכם. אבל יש כבר הרבה שמחו. בחוץ יש התחלה של יעני מלחמה, זה מעניין וזה טוב. מלחמות תמיד טובות לעסקים.
הנה לכם אחלה של סיבוב לבנות דאטה, שאליו אפשר לשווק, טוב… נו… תחשבו לבד.
פיראט
החיוב החוזר, העירום והנישה הפסיכית.
נתחיל במשפט: בגיל 17, הבנתי שאם אני רוצה לזיין מישהי שהשם שלה לא מסתיים ב-.jpg אני אצטרך לעשות דיאטה.
את המשפט הזה שמעתי השבוע ממישהו שעובד איתי. זה כל כך הצחיק אותי, שאיכשהו נזכרתי בימים שבהם אני התחברתי לרשת.
אני חושב שזו היתה שנת 92, או סוף 91. מישהו אמר לי שיש דבר כזה שנקרא אינטרנט, וששם, כן כן, שם יש ערומות.
being who I am הלכתי ורכשתי את המחשב הכי קטלני, הכי חזק, הכי רוצח שיכולתי לרכוש.
אני זוכר שקניתי אותו אצל בחור בשם אורן שובע, שהיה עובד בארוטק, וכשהמחשב הגיע, אנשים בחברה באו לראות איך ניראית מפלצת אטומית עם
40 מגה בייט בהארד דיסק… (אני חושב שזה היה המספר)
אני זוכר שהלכתי הביתה נרגש, הרכבתי, התחברתי, שילמתי, עשיתי כל מה שהייתי צריך ו… כן. בשעת לילה מאוחרת, התיישבתי על המחשב בחיפוש אחר ערומות.
בואו נגיד את זה ככה, בדרך כלל כשאני מציג את עצמי אני אומר: כן, אני מתעסק באינטרנט משנת 92 ועוסק בו משנת 96.
למה?
כי ארבע שנים אני בהחלט התעסקתי על הרשת עד שיום אחד נפל לי האסימון שאת הסכומים שאני בזבזתי על ערומות, גם אחרים מבזבזים ולכן כדאי לי להתחיל לעסוק על הרשת, בכדי שהכסף שלהם יגיע גם אלי.
ככה פחות או יותר, התחילה העשייה האינטרנטית שלי. אני מודה.
לכל אחד יש את התחום שאליו הוא נמשך. מה לעשות שאני גבר ואני נמשך למה שטבעי?
אז למה אני מספר לכם את זה?
כי אחרי הרבה מאוד שנים שאין לי כל נגיעה בתחום המדובר, יצאתי לעשות חיפוש על הרשת בניסיון להבין מה חדש, מה קורה, מי נגד מה.
נתחיל בזה שאותם גופים ענקיים שהיו אז, שרדו עד היום. למעשה הם גדלו.
אופן השיווק שלהם נשאר אגריסיבי.
הם עדיין עושים באנרים, פופ-אפס ואנדר, מיילינג, seo, וכל השיט.
אבל עכשיו גם התווסף הוויט לייבל, והאפיליאצייה. טוב לא עכשיו, אבל זה לא היה אז.
רגע, זה לא הכול.
עכשיו אנחנו נכנסים לנישות של הנישות של הנישות.
אם פעם הפורנו היה בנוי על סילביה סיינט קלייר LOL וואי אני עוד זוכר אותה, ואחר כך עבר לג'יינה ג'יימסון וטרה פאטריק וכל השיט, אז היום הפורנו עדין מובל על ידי אלו, אבל
"הנישות" הצדדיות שבו, יכולות עדיין לגלגל מחזורים של חברות רציניות במשק הישראלי.
הנישה הפסיכית
אני רוצה להציג לכם search term שהייתי רוצה שתגלגלו אותו, בכדי להבין על מה אני מדבר. הנה, בבקשה:
crazy babes
לא אמרתי כלום נכון? כלומר לא כתבתי:
porn movies או porn stars או sex something כתבתי crazy babes.
האתר הראשי שיוצג לכם, מתקתק לא מעט כסף… אחרי התוצאה הראשונה יצוצו עוד כמה שעושים לאתר הראשי אפיליאצייה. האיש מאחורי האתר הזה, בוב קולטר, שבשיטוט על האתר גיליתי את שמו ונדהמתי לראות שהאיש עוד חזק בתמונה. בעברי, יצא לי לפגוש את הממזר הזה בניו-יורק. סחטיין עליו, תפס נישה והוא קוצר אותה יפה יפה.
החיוב החוזר
אני רוצה שתיכנסו לאתר, תנסו להירשם, ותראו מה קורה כשאתם מגיעים לדף שבו אתם צריכים לשלם.
בקטן קטן, כאילו בכדי שלא תשימו לב אומרים לכם, שחור על גבי לבן, החיוב ייתבצע בכל חודש עד -שאתם- תבקשו לבטל.
אני חולה על זה. אני חייב להגיד שזה אחד הדברים הכי מגניבים שיש. כלומר אם אתה בעלים של אתר שמביא 10k לקוחות בחודש, שרבים מהם, אם לא כולם, שבויים של הנישה וגם, מן הסתם, שכחו לבטל את החיוב החודשי בסך $29, אתה נמצא בנישה heaven.
הערום
עוד אתר שאני רוצה להציג לכם, שהוא אינו פורנו, אבל בהחלט גם לא לילדים: suicide girls
מי מכם שלא מכיר את האתר הזה, צריך לעשות עם עצמו בדק בית.
מאתר נישה, קטן, צדדי, האתר הזה הפך להיות מפלצת שבה בחורות פשוט חולמות להימנות על אותו בראנד של suicide girls
האתר מציג בחורות עם קעקועים. מה תגידו?
האתר בתשלום. לא ניתן לעשות בו כמעט כלום בלי לשלם. ושוב, הריקורנט נכנס לתמונה.
לשם הבהרת הכוח של האתר הזה, לאתר יש מעל ל-250 אלף -מנויים- (מספר הנכון לשנת 2009, לא יודע לאן הוא צמח היום) מי צריך שטות כמו פארמה או קאזינו כשיש לך כזו נישה?
כמו כל דבר המצליח על הרשת ברמות הגבוהות, האתר הוקם על ידי צלמת שהפטיש שלה היה בחורות שלא היו מצלמים אותן עבור פלייבוי. אלו שיש להן
קעקועים, פוזה שונה ופיריקית וזווית אחרת.
מהמקום של אתר תחביבי, האתר תפס תאוצה והוא אחד האתרים היותר פופולרים היום בתחום המציצנות, והסקס.
____
אני שוב חוזר לפוסט על המניות שכתבתי לא מזמן.
לא מעט דיברו איתי על הפוסט הזה. היה גם אדם שאייכותו ויושרו נתפסים בעיני כסוג של משהו אליו אני שואף להגיע, שהתקשר להודות לי על הפוסט, ועל הזווית שציינתי בו
שממנה בעצם מרוויחים מהנישה כסף. (אני מאוד מעריך אותך, רצוי שתדע)
פוסט המניות חשף נישה, וזווית ממנה ניתן להרוויח.
אני מציע שתחזרו לצמד המילים: crazy babes, שתחקרו על האתר, שתבדקו את הזווית ואת ההצע ותראו שיש נישות שהאופן שבו הן שובות את הקהל
הוא פשוט אדיקטיבי.
תצליחו אמן!
פיראט
מהי הפלטפורמה הכי טובה לניהול אפיליאצייה
שלום חברים,
בימים אלה אנחנו נכנסים לאיזה מייזם חדש.
זה מאוד לא אופייני לנו, לאור השנים האחרונות, אבל עלינו על משהו שמאוד מעניין אותנו, ואנחנו רוצים לחקור את זה לעומק ולתת לזה את הניסיון.
ההחלטה נפלה הערב. אחרי הרבה מאוד דיונים.
היינו שמחים אם הייתם יכולים לעזור לנו במציאת פיתרון לדיון שהתעורר.
השאלות הנשאלות הן:
1. האם לפתח פלטפורמה לאפיליאצייה אין האוס או לרכוש מוצר מדף מוכן.
2. כמוצר מדף, מהו הברנד הכי נחשב והכי אמין?
הנה החשיבה שלנו:
רעיון החשיבה בפיתוח פלטפורמה אין האוס הוא שכל הדאטה ישמר אצלנו ולא ינוהל במקום אחר. לא ידעו כמה הרווחנו, כמה חילקנו וכו'.
רעיון החשיבה מאחורי רכישת מוצר מדף הוא שרבים מאיתנו לא אוהבים לעבוד עם פלטפורמות לא מוכרות ולעיתים אנו נצמדים לברנדים מוכרים.
נשמח לקבל את החמישה סנט שלכם בעניין.
בתודה מראש,
פיראט
תמונות מהאפיליגנג 5.7.2010
איתי בלאס החביב הביא איתו מצלמה וצילם את האירוע של אפיליגנג 5.7.2010
למי שרוצה לתייג את עצמו, ולמי שרוצה לראות מה היה שם, הנה הלינק:
http://www.facebook.com/album.php?aid=187047&id=618029048#!/album.php?aid=187047&id=618029048&page=2
פיראטית
הנה כמה תמונות:
ככה זה התחיל…
ככה זה התגלגל…
ועוד
ועוד קצת…
ובסוף זה היה נראה ככה…
-
-
פורום משווקי שותפים
-
אודות
"כולם עושים כסף על האינטרנט", אומרים כולם. מי זה כולם ואיפה הכסף?
-
אתרים שאנחנו אוהבים
-
פייסבוק
-
Twitter
